מוטיבציה נוגעת לתהליכים פנימיים באדם, שבאמצעותם הוא מגייס משאבים מעצמו ומן הסביבה וממיר אותם למאמץ במסגרת זו או אחרת. על פי תֵיאוריות הצרכים, צורכי הפרט וסיפוקם, הם הקטליזטור המניע את הנכונות להשקיע מאמץ

סקירת ספרות לזו בוחנת את הקשר בין גובה שכר עבודה ותחושת הצדק אצל העובד לבין מוטיבציית העובד.

שכר עבודה מהווה תמורה אותה מקבל העובד עבור עבודה במסגרת הארגון.  שכר העבודה כולל, שכר יסוד, קרי: תשלום עבוד עבודה או התפוקה. שכר היסוד כולל גם תשלומים אחרים, כגון שעות נוספות.  שכר עקיף מתייחס לכל ההטבות והשירותים הניתנים על ידי הארגון לעובדיו, כגון פנסיה, ביטוח עבודה, ביטוח נכות, חופשה, חגים, ארוחת צהריים בתשלום ועוד.

'צדק פרוצדוראלי' (הליכי) (Procedural Justice) מוגדר כהוגנות של התהליך שבו נקבעות התוצאות, וטומן בחובו את הליכי קבלת ההחלטות של הארגון. כלומר, מתייחס להוגנות של האמצעים שלפיהם התוצאות מוקצות (לדוגמא, התהליך שבאמצעותו מבוצעת החלטת גובה השכר, הינו מושא של הצדק הפרוצדוראלי) .

תיאורית ההוגנות מסבירה את המוטיבציה כתגובה ליחסי גומלין בין ביצוע לתגמולים ובעצם תגובה לתחושת אי צדק או צדק הכרוך ביחסים אלה.

לתפיסת צדק קשר למשתנים ארגוניים, למשל,  השתתפות של עובדים בתהליכים המוגדרת כפרוצדורה ארגונית, תורמת לתפיסת הצדק הארגוני. חוקרים אחרים סברו כי תפיסות חיוביות על תהליכים ארגוניים ופרוצדורות היו קשורים במידה ישירה לרמות אמון גבוהות יותר בארגון.