הערכה היא מונח כללי הכולל  מגוון של שיטות ודרכים לקבלת מידע על אודות פעילות, תכנית וקידום התכנית. הערכה מתייחסת לטיב הביצוע של הפרט או הקבוצה.

סקירת ספרות הבוחנת את הקשר בין אקלים כיתה וסוג כיתה לבין הישגים לימודיים – כיתת מופת לעומת כיתה רגילה

החל משנת 2000 מערכת החינוך בישראל אימצה את גישת הסטנדרטים. בשנה זו החלו לפתח סטנדרטים בתחומי דעת שונים ועברו לחינוך המבוסס עליהם על מנת לקדם את מערכת החינוך ולהשביח אותה על ידי העלאת רמת ההישגים של התלמידים, לחזק את יכולתם המקצועית של המורים והמנהלים ולסייע לרשויות לייעל ולפקח על ביצועיה

חוסר במוטיבציה בקרב  תלמידים בכיתות לימוד היא בעיה נפוצה, מתמשכת וכן מהווה אתגר דינמי למחנכים, זו הסיבה כי  רמות המוטיבציה של התלמידים מעסיקות מורים, חוקרים, ומנהלים חינוכיים.

שלב המחשבה מתייחס לתהליכים ואמונות המתרחשות לפני המאמצים ללמוד-  שלב זה כולל ניתוח המשימה ומוטיבציה עצמית. ניתוח המשימה כולל הצבת יעדים ותכנון אסטרטגי. מוטיבציה עצמית נובעת מאמונות התלמיד לגבי למידה, כגון מסוגלות עצמית ויכולת אישית ללמוד.

אפקט פיגמליון מתייחס לתהליך בין-אישי שבו משפיע אדם על הכפוף לו באמצעות מערכת ציפיות ממנו: "אם מצבים מוגדרים כממשיים ע"י בני אדם, הרי הם ממשיים בתוצאותיהם "

סוציולוגים רבים, מצביעים במחקריהם על קשר ישיר בין חינוך לריבוד חברתי, כאשר מעמדו הכלכלי-חברתי של האדם קשור לאיכות החינוך שיקבל ואיכות החינוך אשר קיבל היא זו אשר לבסוף תקנה לו את מעמדו בסולם החברתי-כלכלי. שוויון יתקיים במידה ויינתן חינוך שווה לכל, כלומר סיכויים שווים לכולם. כמו כן, ההורים כסוכני החיברות של ילדיהם אחראים במידה רבה על המשך דרכם החינוכית ושאיפותיהם בעתיד בתחומים שונים

קיימים ילדים עם דימוי שלילי קיצוני על בסיס יומי והם יוצרים סיכון לנבואה המגשימה את עצמה הבאה לידי ביטוי בסטייה התנהגותית ולימודית

אקלים כיתה מוגדר כסוג של סביבה שנוצרת עבור התלמידים ע"י בית-הספר, המורים ובני קבוצת השווים (צדקיהו, 1988). אקלים כיתה מכונה בפי חוקרים גם "אווירת כיתה" או "סביבת כיתה". זהו מושג המתייחס לתהליכי ההוראה והלמידה המתרחשים בכיתה ולמרכיבים המשפיעים על תהליכים אלה ועל תוצאותיהם.