במחקר שבדק את המודל המוצע בבתי ספר בישראל נמצאו שני ממדים: אכפתיות ופורמאליות (הכולל את תקנות (rules ), חוקים וקודים (law-and-code) שלעיל) . שני ממדים אלה עלו כמנבאים חזקים ותקפים ביותר של תוצרי בית הספר

סקירת ספרות זו בוחנת את הקשר בין אקלים אתי לבין עמדות המורים כלפי מעורבות, ומעורבות פעילה של ההורים בביה"ס בחברה הערבית, והתבסס על תיאוריות הדנות בנושא האקלים האתי ומעורבות ההורים

השותפות בין קהילת ההורים ובית הספר בחברה הערבית החלה  בשנות ה-40 כאשר רחשה הקהילה כבוד רב לבית הספר, למוריו ומנהלו וזאת מתוך הבנת חשיבות תהליך ההשכלה ותפקידו בקידום החברה ופרטיה.

המורים בשלב זה היו חדורים תחושת שליחות חברתית ומוסרית גבוהה, והיו מוערכים. הם ניסו לעשות את תפקידם על הצד הטוב ביותר, מה גם שרובם היו נבחרים ובעלי יכולות וידע יחסי, ונחשבו "מורמים מעם".

כעבור דור, נפתח עם התבגרותו של הדור הצעיר שלמד בביה"ס, והפך להיות הורים תחת אותם מורים כמעט, אם נזכור שהתחלופה של המורים בחברה אינה גדולה. דור זה, שצמח בתנאים סוציו-אקונומיים טובים יותר משל הוריו, היה ברובו ביקורתי מאוד כלפי מערכת החינוך.

כיום הוא שלב התחלופה בהנהגות החינוכיות בבתי הספר והתחדשות רבה בצוותים. רוב ההנהגות החינוכיות החדשות נקלטו במערכת לאחר הכשרה אקדמית, על-פי רוב במכללות ובאוניברסיטאות. אנשי החינוך החדשים הגיעו כשבעורפם נושבת רוח השינוי ובאופק החינוכי-חברתי מתנוססים דגלי ההכרח במעורבות ושותפות הקהילה,