חוללות עצמית היא אמונה ביכולותיו של האדם וביחס החיובי לחיים. מחויבות ארגונית היא מצב הקושר את הפרט לארגון בו הוא עובד. מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין אי ביטחון תעסוקתי למחויבות ארגונית וחוללות עצמית בקרב עובדים  ומנהלים בארגון.

חוללות עצמית מנבאת את יחס העובד למחויבות ארגונית. ספרות העוסקת בקשר בין חוללות עצמית ומחויבות ארגונית תומכת בתפיסה כי חוללות עצמית היא גורם מכריע חשוב במחויבות ארגונית. חוללותו העצמית של העובד ומחויבותו הארגונית משפיעים על ביצועי העובדים

כמו כן, המשתנה אי בטחון תעסוקתי מוגדר כאפשרות הנתפסת ובלתי רצויה באופן סובייקטיבי לאבד את העבודה הנוכחית בעתיד

מחקר זה מבקש להוסיף על הידע התיאורטי והמחקרי הקיים בתחום ולבחון את הסוגיה בקרב עובדים ומנהלים בארגון החווה משבר.

נבדקו שלוש השערות: יימצא קשר בין אי בטחון תעסוקתי לבין מחויבות ארגונית, ככל שהאי בטחון התעסוקתי ירד, כך המחויבות הארגונית תגדל; יימצא קשר בין אי בטחון תעסוקתי לבין חוללות עצמית, ככל שהאי בטחון התעסוקתי ירד, כך רמת החוללות העצמית תגדל; ו- תפקיד (מנהל/עובד), מחויבות ארגונית וחוללות עצמית מנבאים את אי הביטחון התעסוקתי. ההשערות אוששו.

מסקנות המחקר  מעלו כי מחויבות, חוללות ותפקיד  מנבאים את אי הביטחון התעסוקתי, כלומר, מנהל, בעל מחויבות גבוהה וחוללות גבוהה יציג אי בטחון תעסוקתי נמוך.