על פי תיאוריות מסורתיות הפרט עוזב את מקום העבודה כאשר הוא אינו מרוצה ואם קיימות חלופות אפשריות לתעסוקה. הדגש הוא על חוסר שביעות רצון, מחויבות נמוכה וחלופות תעסוקה רבות. תיאוריות אלו הביאו להצלחה חלקית בלבד ביכולת לחזות עזיבה מרצון.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון הקשר בין כוונות עזיבה ושביעות רצון לבין אי בטחון תעסוקתי

ישנם מספר גורמים רציונאליים אשר ישפיעו על תהליך קבלת ההחלטות של העובד ועל כוונות העזיבה את הארגון: סוג העבודה , גובה השכר והתגמול, אפשרויות הקידום, הנהלה ופיקוח עמיתים לעבודה .  כמו כן , נטען כי ככל שארגון משקיע יותר בעובדיו וקשוב יותר לצרכיו, כך יגביר את שביעות רצון העובדים ויפחית את כוונות העזיבה בקרבם.

נטיות לשביעות רצון בעבודה בבריטניה וגרמניה מסבירות את מידת הביטחון התעסוקתי . ההסבר טמון בכך שעובדים שבעי רצון משקיעים בעבודתם מבחינה מנטאלית, מבחינת שעות עבודה וכיוצא בזה. פועל יוצא מכך הוא שהם חשים בטחון תעסוקתי רב יותר. אי שביעות רצון ומורת רוח בכל הנוגע לעבודה מובילה את העובד לחוסר במוטיבציה. הוא אינו משקיע בעבודתו ולכן הוא גם חש אי ביטחון תעסוקתי במידה רבה.

השאלה המחקרית נבחנה בקרב מדגם המחקר כלל 60 נחקרים ומתוכם 35 נשים ו-25 גברים, מרבית הנבדקים בעלי וותק של שנה עד שלוש שנים, בעלי בגרות מלאה ותואר ראשון.

כלי המחקר בו נעשה שימוש היה שאלון דיווח עצמי אשר כלל 4 חלקים:

• חלק א–פרטים דמוגרפיים
• חלק ב-שביעות רצון בעבודה (ורדי ונאור, 1998)
• חלק ג-כוונות עזיבה (Orgeilly, Chatman,Caldwell, 1991) וחלק ד–אי ביטחון תעסוקתי Cheryl L Adkins, James D Werbel, Jiing-Lih Farh, 2001.

במסגרת המחקר נבדקו שלוש השערות מחקר:

1. 1. ימצא קשר שלילי בין אי בטחון תעסוקתי לשביעות רצון. כלומר אי בטחון תעסוקתי במידה נמוכה יוביל לשביעות רצון גבוהה
2. 2. ימצא קשר חיובי בין אי בטחון תעסוקתי לכוונות עזיבה. כלומר אי בטחון תעסוקתי במידה גבוהה יוביל לכוונות עזיבה גבוהות ולהפך.
3. 3. ימצא קשר שלילי בין שביעות רצון לכוונות עזיבה. כלומר שביעות רצון נמוכה תוביל לכוונות עזיבה גבוהות ולהפך.