עובדי חינוך, נדרשים לעמוד במטלות שונות  ודרישות המחייבות נוכחות והיענות. מלבד הקושי לחנך לערכים ודוגמה אישית, קיימת מערכת של דרישות, מחויבויות ועמידה בלחצים.  העבודה הנוכחית עניינה בשחיקתם של מורים בבית ספר יסודי.  במהלך 30 השנים האחרונות תופעת השחיקה הפכה לתחום מחקרי, תיאורטי והתערבותי שכיח המופנית כלפיו תשומת לב רבה במרחב האקדמי –חינוכי.

מטרת המחקר הינה לשפוך אור על המעמד, הבעייתיות, והתפקיד אותו ממלא המורה.  הקשיים והלחצים הנובעים מביצוע התפקוד מתוך כוונה להבינם ולהתמודד עם השחיקה הרבה מערכת החינוך. מחקר זה מספק את המידע ביחס לשחיקת מורים,  על מנת לעמוד ולזהות את סביבת העבודה שבה  הם פועלים וכדי לאפשר בעתיד להקטין את השחיקה.

מקצוע ההוראה נתפס היסטורית כמעשה של אהבה וחסד. למקצוע תגמולים פנימיים וחיצוניים רבים עבור המורים הנכנסים לזירה הפדגוגית. עם זאת, ההוראה טומנת בחובה בעיות הקשורות ללחץ ושחיקה בעבודה. בשנים האחרונות הוא הפך נושא השחיקה לדאגה ברמה עולמית, בהתחשב בכך שכשליש מהמורים שנסקרו במחקרים שונים ברחבי העולם דיווחו כי הם חווים מתח רב במסגרת עבודתם כמורים.

תופעת השחיקה נחשבת נפוצה ביותר בקרב אנשי מקצוע ההוראה, שתפקידם העיקרי הוא לעזור ולפעול עם אחרים בהקשרים תובעניים רגשית לאורך זמן. על כן עולה השאלה מדוע כמה מורים מצליחים להתגבר על רמות גבוהות של לחץ תעסוקתי ושחיקה, בעוד שאחרים אינם יכולים לעמוד בציפיות המוטלות עליהם ונוטים להתמוטט תחת עול הלחץ היומיומי והשחיקה. סיבה אחת עשויה להיות אינטליגנציה רגשית של המורה כמקור התמודדות אישי.

מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין אינטליגנציה רגשית ושחיקה בעבודה בקרב מורים ומורות בבית ספר יסודי. הבדיקה נערכה בקרב מורים, בעיקר נשים,  אשר רכשו  השכלה בסמינר למורים ומלמדים ועובדים בבתי ספר יסודיים. על מנת לבחון את קיומם, עוצמתם וכיוונם של הקשרים בין האינטליגנציה הרגשית לבין מידת השחיקה של המורה, חושבו מתאמי פירסון ונמצא כי קיים קשר שלילי מובהק בין המשתנים כאשר ככל שהאינטליגנציה הרגשית רבה יותר מידת השחיקה של המורה תהיה נמוכה יותר ולהיפך. נמצא גם כי ככל שהאינטליגנציה הרגשית רבה יותר, מידת האי הגשמה העצמית והתשישות הנפשית והפיסית יהיו נמוכות יותר ולהיפך.