בעת מלחמה, העורף הופך לחלק אינטגרלי מהחזית ולכן נתון לאיום קיומי. ההרגשה כי הבית הנתפס כמקום בטוח, נעלמת כאשר הבית הופך למקום הנתון למתקפה. מצב זה תורם לתחושת מתח ובהלה.

עבודה זו עוסקת במאפיינים והיבטים שונים שהביאו להקמה והכשרת צוותי חוסן יישובים.

במלחמת לבנון השנייה, למשל, תושבי הצפון הנמצאים בחזית נאלצו להישאר בטווח הסכנה מבחירה או מאילוץ.

הספרות המחקרית גורסת כי מלחמות גובות מחיר נפשי בקרב אלו החווים אותה: בזירת הקרב או בעורף. מלחמות וכן אירועי טרור משפיעים על מעגלים רחבים של אנשים, אף על אלו הרחוקים פיזית ממקום ההתרחשות.

אירועי מלחמה וטרור משפיעים על אנשים בכל הגילאים ומזעזעים את תחושת הביטחון הבסיסית של הפרט. בעקבות אירועים אלו נוצרים לא פעם תסמיני דחק פסיכולוגיים.

הספרות העלתה כי על כל קהילה להכין את הקהילה לעמידה איתנה בפני אסון. כמו כן, ישנה חשיבות שבעלי התפקידים, המבנה החברתי והתנהגות האוכלוסייה בעת חרום יהיו מוכרים או קרובים לניסיונו של הציבור בעת שגרה.

כך המציאות שנוצרת עשויה להיות פחות מאיימת והפגיעה בחוסן מצומצמת יותר. צוות מתנדבים המנותב למטרה זאת, קרי: סיוע בעת אסון תורם לקהילה, מקל על הקהילה ולתפקודה, מלווה את הקהילה, מספק עזרה ואספקה ועוד.

התארגנות החירום בישוב באמצעות צח"י, באה לתת מענה לצורכה של הקהילה להמשיך ולתפקד גם בחירום בצורה מיטבית בדרך בה יישמר חוסנה.

עבודה זו מציינת פרויקט הכשרה צח"י ואת תרומתו לחוסנה של הקהילה במצבי משבר, אסון או טראומה. יישובי גדר וגבול בהיותם חשופים למשברים ביטחוניים, מלחמה וטרור מצויים במצב בו הם זקוקים יותר מכל לתמיכה וסיוע בעת משבר.

התמודדותם באה לידי ביטוי בחיפוש תמיכה, הן ברמה של עזרה מעשית והתנהגותית, והן ברמה אינפורמטיבית והן ברמה של סיוע רגשי וכי פרויקט הכשרה צח"י עשוי לעמוד בדרישות הללו.