סוגיית הפקעת קרקעות וגזילתם מידי מיעוט, הופעה בהיסטוריה. ההיסטוריה מלמדת למשל כי הקהילה האינדיאנית התמודדה לאורך שנות הכיבוש כנגד הרס התשתית הכלכלית, חברתית והתרבותית שלה, אך ללא הועיל, שכן הקהילה האינדיאנית עברה תהליך של "שמד עם" ביבשת אמריקה.
בעבודה נבחן מהו הקונפליקט הקרקעי בין בדואי הנגב למדינה ? ומהם זכויותיהם המשפטיות של הבדואים ביחס לקרקעות בנגב ?
עם קום המדינה אימצה הממשלה מדיניות כלכלית שיסודה היה אי שוויון כלכלי במדינה. הפער הכלכלי בין המגזר היהודי למגזר הערבי והבדואי נמשך לאורך העשורים הבאים למדינת ישראל ועד ימינו אנו קיים אי השוויון הכלכלי לנוכח הפקעת האדמות. למעשה המדיניות הישראלית, הותירה רבים מחוסרי קרקע ודיור.
העיקרון הבסיסי אשר עומד במדינות שנבחנו וביניהם ישראל, הוא כי מותר למדינה להפקיע אדמות והנטייה היא לא להשיב את האדמות לצאצאי התושבים המקוריים,גם אם האדמות נלקחו שלא כדין. עם זאת, באוסטרליה , הכירו השלטונות ב"בעלות מקורית" או "זכות קדומה לחזקה" ואלו אפשרו מתן פיצויים כספיים , מענק של אדמות חלופיות ואף השבת האדמות לבעליהן.
המחקר הנוכחי בחן מהו הקונפליקט הקרקעי בין בדווי הנגב למדינה ?מהם זכויותיהם המשפטיות של הבדוויים ביחס לקרקעות בנגב ?
הבדיקה בוצעה באמצעות סקירת מאמרים, ספרות ניתוח חקיקה ופסקי דין.
ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי זכויות הבדואים נקבעים על פי דיני המתיישבים הקודמים ( הבריטים והעותמאנים) .מתוקף דינים אלו, אין לבדואים כל חזקה עצמאית על האדמות ואין להם כל זכות על פי דין לפיצוי או אדמה חלופית. בישראל אין הכרה בכך שהבדואים זכאים להסדר פרמננטי על האדמות שהם מחזיקים כיום בפועל. תוצאות הסכסוך הן שמדינת ישראל מתעלמת מהכפרים הבלתי מוכרים עד כי בתכניות מתאר מתוכננים הקמת יישובים יהודים בשטחי הכפרים הבלתי מוכרים הללו. בנוסף, 16,000 בתים מצויים בסכנת הריסה. בשל העדר פיתרון, ישובים אלו אינם מקבלים שירותים בסיסיים, כגון: חינוך,רווחה,העדר תשתיות של מים, חשמל וכו'.
נוצר מצב שבו הבדואים מצויים במלכוד כאשר מחד מופעל עליהם לחץ מסיבי ומאידך אין מציעים פתרון ממשי לבעיות הקרקעות שיאפשר מעבר לעיירות.
1. מבוא
2. מדיניות הפקעת קרקעות
3. הבדווים בנגב– הרקע לקונפליקט הקרקעי ומהלכו
4. הבדווים בנגב - מעמד משפטי
5. סיכום
6. ביבליוגרפיה