מאבקים חברתיים ואידיאולוגיים אפיינו את מהלך ההיסטוריה של החברה היהודית עוד בטרם כינונה של מדינת ישראל. עם הקמתה של מדינת ישראל הודגשה הזיקה בין היהדות והדמוקרטיה ועוגנה בבסיס החזון של מדינת העם היהודי ובאה לידי ביטוי פורמלי במגילת העצמאות שהיא האני מאמין של מדינת ישראל.

עבודה זו בוחנת את הקונפליקט בין ערכי הדמוקרטיה לבין ערכי היהדות בקרב הציונות הדתית.

המציאות של שילוב ערכים יהודיים היסטוריים עם ערכים כלל אנושיים שאפיינה את דור מקימי המדינה נעלמת אט אט ומפנה מקומה לגישות שאינן מקבלות עוד אפשרות של שילוב בין אותם ערכים. במשך שנים השניות באופי המדינה נתון ברור מובן מאליו עבור רוב רובו של הציבור הישראלי עד שאי שם סוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים החלה להישמע טענה בציבור לפיה קיימת סתירה בין היהדות לבין הדמוקרטיה ואכן בשנים האחרונות הולכים ומתגלים בחברה הישראלית מתחים רבים בשאלות של דת ומדינה, קודש וחול מדינת חוק ו/או מדינת הלכה והדמוקרטיה נתפסת כזהות חילונית חלופית ליהדות.

השאלה מדוע התעוררו הטענות בדבר ניגוד המאפיינים רק כעבור 30 שנה? ישנם חוקרים המצביעים על שינויים בחברה הציונית דתית כגורם שעורר את טענת הניגוד בין היהדות לבין הדמוקרטיה, מאחר ובשנים אלו התעוררה הציונות הדתית מתרדמתה והחלה לפעול באופן מסיבי לשם מימוש עקרונותיה ואמונותיה ובראשם שמירה על ארץ ישראל השלמה, אשר מהווה נקודת מחלוקת מרכזית בין מהותה של הדמוקרטיה לבין היהדות וחוצצת בין הרוב החילוני בארץ ישראל לבין הציונות הדתית.

במסגרת עבודה זו נסקרת תולדותיה של הציונות הדתית, מחודדת משמעותה של הדמוקרטיה בעיניה, נבחנים ערכי היהדות העומדים אל מול ערכים דמוקרטיים וכן נדונה פעילותה של הציונות הדתית המשקפת את עקרונותיה המרכזיים, הסותרים לעתים את ערכי הדמוקרטיה הישראלית ובהשלכות הקונפליקט בין היהדות לבין הדמוקרטיה על אחד השסעים המרכזיים בחברה הישראלית- חילונים מול דתיים