העידן הנוכחי מתאפיין בקיומם של וסכסוכים אתניים ולאומיים אשר כיום מהווים סכנה גדולה לשלום באזורים רבים של העולם. הסכסוכים כוללים גם קונפליקטים סביבתיים ולכן הצורך החברתי לניהול סכסוך הנו הכרחי.

העבודה הנוכחית תבחן את הקונפליקט בין חברות הגז והתנהלותה האקולוגית לבין גורמים פוליטיים –כלכליים המקדמים את קידוחי הגז.

ישראל איננה ערוכה להתמודד עם אסון סביבתי בים התיכון. ראשית, לישראל אין כל תשתית חוקית-משפטית לטיפול באסונות סביבתיים הנובעים מקידוחי גז או נפט בים התיכון. שנית, למשרד להגנת הסביבה אין כוח אדם מיומן שיכול להתמודד עם הנושא וחברת קידוח לא נדרשת בתסקיר סביבתי לפני הפעולה.

עקב דליפת הנפט הגדולה שהתרחשה במפרץ מקסיקו קיימת דרישה בישראל להפסקת קידוח הנפט "לוויתן". השר ארדן צוטט באומרו כי :"כל עוד אין בידי המדינה הסמכויות והידע שיאפשרו מניעת אסון זיהום ימי מדליפת נפט", לדבריו, " עלינו לאסור את המשך הקידוח".

ב 12/04/10 מינה שר האוצר את הוועדה לבחינת המדיניות הפיסקאלית בנושא משאבי גז ונפט בישראל. תפקידה להשוות בין התמלוגים בעולם המערבי דמוקרטי ואם מערכת זו שהוקמה בשנת 1952 מתאימה להיום במיוחד במקרה של גילויי גז ונפט משמעותיים בעתיד, השפעה על שערי המטבע ועל תחרותיות היצוא הישראלי.

האסון הסביבתי במקסיקו היה אסון בקנה מידה שלא נראה כמותו בתעשיית הנפט. במסגרת האסון קופחו חייהם של 11 עובדי החברה. ככל שהזמן חולף ההשלכות על התעשייה ממשיכות להשפיע: סגירת פרויקטים, פיטורי עובדים ומנהיגי התעשייה ניצבים מול פעולות חקיקה מול החברות. ההשפעה האמיתית עדיין לא ידועה אך דבר אחד בטוח, תעשיית הנפט לא תחזור למה שהייתה קודם לכן.

מטרתה של העבודה הנוכחית היתה לבחון את הקונפליקט בין חברות הגז והתנהלותה האקולוגית לבין גורמים פוליטיים –כלכליים המקדמים את קידוחי הגז.

העבודה מתבססת על סקירת הרקע ההיסטורי וההתפתחות של סקטור הגז והנפט בארץ ובארה"ב, סקירת התמורות העיקריות בסקטור אשר הובילו באופן ישיר או עקיף לאסונות הנפט האקולוגיים. וכן סקירת כמה מהאסונות הגדולים באתרי הקידוח בעיקר.