טקס מצעד הגאווה השנתי, הנו טקס המאפשר לבני המיעוט החפצים בכך "לצאת מן הארון". במסגרת המצעד הקבילה ההומו-לסבית מציינת  את מאבקה להכרה שוויון זכויות  וכן מציגה את גאוותה בזהותה המינית

עבודה זו בוחנת את השאלה כיצד בא לידי ביטוי הקונפליקט בין הקהילה ההומו-לסבית לבין תושבי ירושלים הדתיים במצעד הגאווה בירושלים?

החל משנת 2002 מתקיים מצעד גאווה גם בעיר ירושלים, עיר בעלת נופך דתי מובהק. מצעד-הגאווה שהתקיים בירושלים בשנת 2006 למשל, עורר התנגדות עזה בקרב הציבור החרדי בעיר. במשך ארבע השנים הקודמות, התקיים המצעד במרכז-הבירה במתכונת מצומצמת ומאופקת יחסית לזו התל-אביבית.

למרות זאת, בשנת 2005 החרדי ישי שליסל דקר שלושה צועדים שנזקקו לאשפוז בבית-החולים (הוא נדון ל-12 שנות-מאסר ופיצויים בסך כולל של 280 אלף שקל). כעבור שנה, החליט המחנה החרדי למנוע בכל דרך את קיומו של המצעד.

למתנגדים לקיום האירוע מסיבות דתיות ומוסריות כביכול, הצטרפו גורמים חילוניים, ובכללם חלקים נרחבים מהתקשורת המרכזית בישראל, שטענו כי עדיף להסתפק באירועי הגאווה בתל-אביב, חיפה ואילת, מבלי "להכעיס" ומבלי לפגוע ב"רגשות החרדים" בעיר-הקודש.

מערך המחקר הנוכחי יכלול מאמרים, פסקי דין  וספרות מקצועית, אשר ידנו בעמדות הצדדים לקונפליקט הנדון.

לצורך הדיון וניתוח הקונפליקט אציג תחילה רקע תיאורטי אודות הקהילה ההומו-לסבית בישראל, תוך התייחסות למאפייני הקהילה, התייחסות למאפייני אישיות, הצגת מאפייני הקהילה החרדית ככלל ובירושלים בפרט ועוד.

החלק השני לעבודה, יציג את הקונפליקט הנדון, תוך התייחסות תיאורטית למושג קונפליקט, הצגת העמדות השונות ומציאת איזון בין העמדות הסותרות.