רוב רובה של החקיקה הסביבתית היא פלילית ממהותה, ונורמה האוסרת גרימת זיהום חייבת לכלול סיכונים עתידיים – יש להרחיב את אופקי הזמן המסורתיים מעבר למקובל בדיני העונשין. כלומר, עבירות סביבתיות אינן פוגעות רק ביחיד בזמן הנוכחי, אלא גם בדורות הבאים וזכותם לסביבה נקייה.

סקירת הספרות הנוכחית עוסקת בהגדרה וחקיקה בתחום האקולוגיה ואיכות הסביבה.

אקולוגיה הוא ענף מדעי החוקר את יחסי הגומלין בין אורגניזם (צמח, בעל-חיים, אדם) לבין סביבתו הטבעית, ובין אורגניזם לאורגניזם.

רוב רובה של החקיקה הסביבתית היא פלילית ממהותה, ונורמה האוסרת גרימת זיהום חייבת לכלול סיכונים עתידיים – יש להרחיב את אופקי הזמן המסורתיים מעבר למקובל בדיני העונשין. כלומר, עבירות סביבתיות אינן פוגעות רק ביחיד בזמן הנוכחי, אלא גם בדורות הבאים וזכותם לסביבה נקייה.

החקיקה והמשפט הסביבתי פועלים למען מניעת מפגעים סביבתיים ושיפור איכות הסביבה. יעדי החקיקה הם שיפור החקיקה הסביבתית ותוספת חקיקה חסרה.

כמו כן, בעיות סביבתיות רבות חורגות מתחום שיפוטה של מדינה אחת כגון זיהום מים , תקני פליטה ועוד  ולכן קביעת נורמות התנהגות בינלאומיות רבות מתבצעות במסגרת המשפט הבינלאומי המורכב ממדינות וארגונים בינלאומיים, לשם פעילות אחידה במסגרת הבינלאומית לטיפול בבעיות בינלאומיות.

מספר אמנות בינלאומיות סביבתיות אשר אומצו בעשורים האחרונים משתמשות בהגבלות מסחריות כמנגנון  לקידום ההגנה על הסביבה כגון האמנה בדבר סחר במינים בסכנת הכחדה  ( 1973) האוסרת סחר בבעלי חיים ובצמחים  הנמצאים בסכנת הכחדה.