השאלה הנשאלת היא האם עבור בעלי עסקים שנפגעו מבניית תוואי הרכבת הקלה קיימת הצדקה לפיצוי בשל פגיעה ברווחיהם בזמן עבודות התוואי ? ועל מי יחול נטל התשלום, האם מקופת המדינה או מקופת הרשות המקומית?
הסמכות להפקיע קרקע לצרכי ציבור ללא תמורה בהיקף של עד 40% היא אחד הכלים לביצוע תכניות לפי החוק לתכנון ובניה , תשכ"ה-1965[1]. כלי זה זוכה לשימוש רב וסדיר ולכן אין תימה כי סוגיה זו שבה ועולה בעת הפקעת קרקעות בתי עסק בקרבת תוואי הרכבת הקלה בתל אביב. במקרה דנן עבודות להקמת קו הרכבת הקלה בגוש דן ביום 2.8.15 החלו. מדובר פרויקט לאומי וחשוב מבחינה אסטרטגית וכלכלית. פרויקט הרכבת הקלה ממומן ומאושר על ידי במדינה. בשל העבודות להקמת הרכבת הקלה הובן כי התנועה עתידה להיות משובשת וחסומה. בנוסף, הובהר כי גם בתי עסק, הפונים לאתר העבודות, יתקשו לקבל ולשווק סחורות, תמנע גישה מלקוחות ברכב או ברגל ובתי העסק יפעלו במרכזו של אתר עבודות.
הפרק הראשון ידון במוסד הפקעת קרקעות, הגדרתו, עיצובו וקביעת עקרונותיו החוקיים לאורך שנות המדינה.
הפרק השני ידון את סוגיית הפיצויים בגין הפקעת קרקעות, תוך סקירת החוקים והפקודות הרלוונטיות.
הפרק השלישי יסקור את הפסיקה בתחום סוגיית הפיצויים בגין הפקעת קרקעות ויבחן האם מוצדק לפצות עסקים הנפגעים במהלך ביצוע פרויקט הרכבת הקלה
הפרק הרביעי יציג את הצעת חוק פיצויים לבעלי עסקים נפגעי עבודות פיתוח הרכבת הקלה, בעיר תל אביב וסביבותיה, התשע"ה-2015
מבוא
1. הפקעת קרקעות
2. סוגיית הפיצויים בגין הפקעת קרקעות –חקיקה
3. האם מוצדק לפצות עסקים הנפגעים במהלך ביצוע פרויקט הרכבת הקלה ?
4. הצעת חוק פיצויים לבעלי עסקים נפגעי עבודות פיתוח הרכבת הקלה, בעיר תל אביב וסביבותיה, התשע"ה-2015
5. סיכום
6. ביבליוגרפיה