סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את הצדקה והזכאת בקוראן ובתפס"ר . איתור פסקי קוראן הדנים בצדקה ובזכאת ובדיקת הפירושים שניתנו להם על ידי פרשני קוראן בימי הביניים.נושאים:מצוות הצדקה והזכאת באסלאם
/הצדקה והזכאת בקוראן ובתפס"ר

סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית העוסקת באיתור פסקי קוראן הדנים בצדקה ובזכאת ובדיקת הפירושים שניתנו להם על ידי פרשני קוראן בימי הביניים.

האיסלאם, בדומה ליהדות הוא דת הלכה. פירוש הדבר כי כדי להיות מוסלם, לא די בקבלת עיקרי אמונה מסוימים – כמו ייחוד האל, שליחותו של מוחמד, מקורו השמימי של הקוראן, יום הדין, גן העדן והגיהינום וכיוצא בזה, אלא יש לקיים מערכת מסועפת של מצוות הנוגעת בכל פרט בחייו של המאמין.
מתוך מערכת הלכתית זו, הועלו חמש מצוות לדרגה של מצוות-יסוד – עמודי התווך של האסלאם. כולן מצוות שבין האדם למקום וכולן מצוות המוטלות על כל יחיד, גבר ואישה כאחד – להבדיל ממצוות אחרות בהלכה המוסלמית, שקיומן בידי חלק מן העדה פוטר את שאר המאמינים מלקיימן .
קיום כהלכה של מצוות-היסוד הוא אבן בוחן לכל מוסלם. מי שאינו מקיימן במודע, במכוון, וללא הצדקה – אינו יכול להימנות עם קהל המוסלמים. חמש המצוות כקבוצה מיוחדת מתוך כלל המצוות באסלאם – אינן באות לידי ביטוי בקוראן. כל מצוות-היסוד אמנם נזכרות בו אך לא כחטיבה אחת, אלא במפוזר, בפרקי קוראן שונים (לצרוס-יפה, 1980).
עבודה זו עניינה במצוות הצדקה והזכאת בקוראן היא המצווה השלישית.
המצווה השלישית היא הצדקה – זכאת נזכרת פעמים רבות בקוראן, הן בסורות, שנתגלו במכה ובמדינה. על מטרות הצדקה נאמר בסורה 9' פסוק ס' כי "…הדקות הוא לעניים ולאביונים ולמופקדים עליהם ולאלה אשר נקשרו לבותם לאסלאם ולפדות שבויים ולאשר נושים לם ולמלחמת אלוהים להלן …" הצדקה בראשית דרכה לחובה דתית והמשך הפכה למס מוסדר וקבוע במדינה המוסלמית ( לבציון, אפרת וטלמון-הלר, 2000).