במסגרת העבודה נותחו עיתונים מקוונים: מעריב ו-YNET ונערך ניתוח תוכן של כתבות המפורסמות בעיתונות יומית.

המדגם הקיף כתבות מקוונות. טווח המחקר- 2016- 2018:

תופעת ההטרדות המיניות משתוללת ברחבי העולם. בישראל, מספר המטרידים המיניים מגיע לכמעט 10% מכלל הנשים מעל גיל 21 (על פי דו"ח של הוועדה לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה), וכאשר לוקחים בחשבון את אלה אשר מטופלים באופן מילולי במרחב הציבורי, מגיע מספרם לכ -17% מכלל הנשים (לפי אומדן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). זאת לא תופעה חדשה, אך בשנים האחרונות חלה עלייה בתודעה הציבורית בעקבות מספר מקרים בהם הנאשמים היו אנשי ציבור בולטים, בהם נשיא המדינה, קצינים בכירים בצבא, חברי כנסת, אמנים מפורסמים, וגם רבנים טרגיים ומביכים. כתוצאה מכך, הטרדות מיניות, כמו גם עבירות חמורות יותר בעלות אופי מיני, העסיקו את החברה הישראלית בשנים האחרונות (2017 Stern,).

העידן הנוכחי מאפשר לנשים, יותר ויותר להתלונן על הטרדה מינית, מה שבעבר לא היה מקובל ונשים נטו שלא להתלונן, כיום השתנה. קמפיינים שונים מעודדים נשים להתלונן, ליזום ולהיות אקטיביסטיות ביחס לגופן, כבודן ומעמדן.

ניתוח הסיקור התקשורתי את סוגיית ההטרדות המיניות מעיד על שינוי מגמה, בכתבות הדנות בהטרדות מיניות מעניקות מקום נרחב לנשים המוטרדות, הם מקבלות גיבוי, הכרה, כבוד והן עצמן מציגות את טענותיהם באופן ברור, צלול וללא מורא.  הכתבות הציגו מגמה אקטיביסטית של נשים שחוו הטרדה והן נחושות לפעול ולהביא למיגור התופעה ולעשיית דין עם האשמים. נשים לא מסתתרות ולא שותקות, אלא מישרות מבט ולא מתביישות לספר את שחו ועל כך שאינן מתכוונות לשתוק ולהחליק את המקרה.