רקע ומטרות: הפרעת משחקי אינטרנט (IGD) הפכה לנושא בעל התעניינות מחקרית גוברת מאז הכללתו בסעיף 3 ל- DSM-5. לאור היעדר מחקרים קליניים הנוגעים ל- משחקי הרשת, בחינת המאפיינים והשלכות משחקי הרשת יסייעו לתחום את מבנה הפרעת המשחק ולעדכן את מחקרי הטיפול העתידיים.

שאלות המחקר: האם קיים קשר בין הפרעה במשחקי רשת, וויסות רגשי קוגניטיבי, מטה קוגניציה במשחקי רשת, סגנון התקשרות והמניעים לשימוש במשחקים מקוונים? האם קיימים הבדלים בהפרעה במשחקי רשת, וויסות רגשי קוגניטיבי, מטה קוגניציה במשחקי רשת, סגנון התקשרות והמניעים לשימוש במשחקים מקוונים בקרב בנים לעומת בנות.

משחקים הם חלק אינטגרטיבי מהתנהגות וחוויה אנושית. במהלך שני העשורים האחרונים, הזמינות והשימוש בטכנולוגיית המחשב גדלה ושינתה באופן דרמטי את עולם פעילויות הפנאי. השימוש באינטרנט ומשחקי המחשב הפכו לפעילויות נפוצות לילדים ומתבגרים.

השכיחות הגוברת של המדיה הדיגיטלית ככלל ומשחקי מחשב בפרט מובילה לדאגה ציבורית הולכות וגוברות מפני השפעות מזיקות אפשריות, כולל האפשרות להפרעת משחקים באינטרנט (IGD) כאבחון פוטנציאלי,  על ידי שימוש במדדים המבוססים על הגדרת IGD נמצא כי שיעורי השכיחות נעים בין ~ 1% ל- 9%, בהתאם לגיל, למדינה ולמאפייני מדגם אחרים.

שיטות: איסוף הנתונים כלל הפצת שאלונים הכוללים 946 משתתפים מתוכם 546 בנים ו- 400 בנות בגילאי 13-19

העבודה הנוכחית תעסוק בשאלה, האם קיים קשר בין הפרעה במשחקי רשת, וויסות רגשי קוגניטיבי, מטה קוגניציה במשחקי רשת, סגנון התקשרות והמניעים לשימוש במשחקים מקוונים ו-האם קיימים הבדלים בהפרעה במשחקי רשת, וויסות רגשי קוגניטיבי, מטה קוגניציה במשחקי רשת, סגנון התקשרות והמניעים לשימוש במשחקים מקוונים בקרב בנים לעומת בנות.

כלי המחקר

1. הפרעת משחקי אינטרנט (IGD) – (IGDS9-SF; Pontes & Griffiths, 2015)
2. וויסות רגשי קוגניטיבי (הדחקה והערכה מחודשת)
3. שאלון ויסות הרגשות לילדים ובני נוער (ERQ – CA).
4. מטה קוגניציה במשחקי רשת-
5. המטה-קוגניציות על סולם המשחקים המקוונים (MOGS; Spada & Caselli, 2017)
6. התקשרות (בטוחה ולא בטוחה) –
7. שאלון סגנון התקשרות (Finzi et al., 1996; Finzi et al., 2000).
8. מוטיבציה למשחקי רשת-
9. מניעים לשאלון משחק מקוון (MOGQ; Demetrovics et al., 2011)