עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת מהם ההיבטים המשפטיים העומדים בבסיס הפקעת קרקעות הבדואים בנגב ?

הבדויים בישראל הם קבוצה חברתית ייחודית בתרבותם וכן כמיעוט בחברה הערבית. למרות שרבים ממשיכים לראות בבדויים נוודים, המציאות היא שהחברה הבדואית שרויה בתהליך של מודרניזציה כבר משלהי המאה ה 19, כאשר תהליך זה מואץ מאז קום המדינה. בסיס השינוי מצוי בנטישת אורח החיים הנוודי והעיסוק בגידול מקנה ומעבר לגידולים חקלאיים בעיקר באזור הנגב.
תהליך זה של הסתגלות הבדויים למודרניזציה, שינוי באורח חייהם והשתלבותם בחברה ובמדינה, יצרה גם בעיות ועימותים שנבעו מניגוד אינטרסים בין הבדויים למדינה למשל בשאלת בעלות על הקרקע.
לפי גישת השלטון לסוגיית הקרקע, לבדויים כנוודים, אין זכויות קרקע. ומכאן התפתח הקונפליקט הגדול ביותר השורר כיום בין הבדויים למדינה. דבר זה נכון בכל ארצות המזרח התיכון אך עוד יותר מכך בישראל שהיא ארץ קולטת עליה ואינה נהנית משטחי אדמה גדולים במיוחד. וכך נוצר מאבק גם אם לא מוצהר על אותה קרקע, הלוא היא אדמת הנגב.
העימות בין הבדויים למדינה מתמקד בבעיית זכויות הבדויים על אדמתם. בעיית הקרקעות חדלה זה מכבר להיות בעיה כלכלית בלבד והפכה גם לבעיה פוליטית. העיכוב בהסדרת עניין הקרקעות נובע מהפער הקיים בין הצעות הממשלה לבין תנאי המינימום המקובלים על הבדויים. עיקוב הפתרון, שעד לפני כעשור היה סוגיה כלכלית בעיקרה, עלול להשפיע לשלילה על אכלוס העיירות הבדואיות, ולגרום לסיכול תכניות לפיתוח הנגב אשר אמורות להתבצע על האדמות שהבדויים אמורים לפנות, ואף להביא לביטולן. הדבר עלול לגרום להקצנת היחסים על רקע אכיפת חוקי הבנייה ומעל הכול בניצול לרעה של הקונפליקט מצד גורמים לאומניים.
בעבודה הנוכחית אבחן מהם ההיבטים המשפטיים העומדים בבסיס הפקעת קרקעות הבדואים בנגב?