נראה שהדרך בה נבחר לחנך חשובה מאוד, לעיתים יותר מן התוכן אותו נלמד. קל וחומר כאשר מדובר על חינוך לערכים ומוסר, הדורש דרך לימוד נכונה על מנת שיופנם בקרב המתחנכים.

סקירת הספרות הנוכחית בוחנת את נושא הפנמת ערכים בגיל הצעיר, כתורמים לחיזוק הדימוי העצמי בהתבגרות ובבגרות.

המושג ערכים על פי קלייברגר (1961), מתייחס לערכים תוכניים או מטריאליים, כלומר ערכים ברורים ומוגדרים.

ערכים כמו מוסר, יושר וסבלנות משפיעים על מגוון תחומי החיים, על חשיבה ועל התנהגות הפרט. אנשים בעלי נטיות לערכים כמו ערך הסבלנות והתעלות מעל העצמי רואים את טובת הכלל מעל טובתם האישית. כלומר ערכים הם יסודות מוסריים שהחברה מייחסת להם חשיבות.

הערכה עצמית היא תכונה יציבה מצד אחד, ותכונה לא יציבה מצד שני. רגשות של ערך עצמי משתנים בין סוגי אנשים ובין תכונות שונות, ובין התגובות שלהם לאירועים טובים ורעים שמתרחשים.

הערכה עצמית גבוהה מובילה לתחושת אופטימיות, ביטחון לנסות ולהתגבר על אתגרים לעומת בעלי הערכה עצמית נמוכה.

דימוי עצמי הפך למושג מדובר ונפוץ מאוד בשנים האחרונות. מורים, הורים, מטפלים ואחרים מיקדו את מאמציהם בהגברת הדימוי העצמי מתוך הנחה שדימוי עצמי גבוה מגלם בתוכו יתרונות רבים

כאשר אנו בוחנים את השפעת ההפנמה על הערך העצמי, אנו בודקים גם את השפעתה על גיבוש הזהות העצמית של האדם. ישנן מס' הגדרות לזהות. במאמר "קווי ההתפתחות של דימוי עצמי אישי וקולקטיבי בקרב הנוער האינדיאני-אמריקאי" דיברו על המסגרת של הזהות עצמית ועל החשיבות של שני המרכיבים שלה – גם האישי וגם הקבוצתי – של האני.