הפליית נשים בשכר מעמיקה את הפערים בין נשים לגברים בעולם העבודה, ומנציחה את מעמד הנשים הנחות שקיים מלכתחילה. מציאות זו מונעת על ידי זה שהחברה ,וגם הנשים רואות עצמן כמפרנסות שניות. קיימת תפיסה חברתית שתפקידה האישה בבית ,קודם לעבודה שמחוץ לבית, ועל פיו מתוכננת ומבוצעת מדיניות כלכלית ישירה ועקיפה כאחד.
העבודה הנוכחית בוחנת את נושא ההפליה בשכר בין נשים לגברים.
עוד במקורות נקבע השוויון המעמדי בין גברים לנשים. בפרק א פסוק כ"ז נאמר:" ויברא אלוהים את האדם בצלמו. בצלם אלוהים ברא אותו – זכר ונקבה ברא אותם". כלומר, כבר אז נקבע כי הגבר והאישה הנם שווי ערך וכי קביעה זו מעניקה שוויוניות מלאה בין האישה והגבר, בערך, בזכויות, בכישורים, בתרומה ועוד. החקיקה הישראלית גם היא, כוללת חוקים העוסקים בשוויון חברתי בתחום העבודה, בייצוג הולם בגופים ציבוריים גם בדרג הבכיר, בשיבוץ בכל התפקידים בכוחות הביטחון ובצה"ל, במשטרה, שירות הביטחון וארגוני הביטחון האחרים, ועוד.
בית המשפט העליון קבע, כי הזכות להעדפה מתקנת הינה חלק מעקרון השוויון כחלק מזכות היסוד לכבוד אדם. מאידך , אין קידום תמיכה פמיניסטית מספקת לעקרון שכר שווה ועבודה שוות ערך.
שאלת המחקר בוחנת מהן הסיבות להפליית שכר בין גברים ונשים, מהו הבסיס החוקי בנוגע לשכר ומהם הפתרונות לשוויון וצמצום פערי שכר בישראל בין נשים וגברים.
הבדיקה בוצעה באמצעות סקירת מאמרים, ספרות ניתוח חקיקה ופסקי דין. ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי נשים בוחרות מלכתחילה ללכת למקום שיהיה נוח להן לשלב בו את חיי המשפחה ואז מה שקורה זה שהן הולכות לתפקידים שמצריחים פחות השקעה, פחות שעות, ומין הסתם השכר נמוך יותר. הרבה נשים פועלות ממקום של עלות תועלת, הן קודם כל מחשבות את העלויות שהן יצטרכו לשם בכדי לצאת לעבודה ,ואז בודקות האם זה כלכלי להן, מה שקורה , הרבה פעמים נשים בוחרות להישאר בבית כי זה לא משתלם להן לצאת לעבודה.
מבוא
פרק א: מחיר האי השוויון המגדרי
פרק ב: פערי השכר בין נשים לגברים בתקופה שבין 1970-2000
פרק ג: אי שוויון
פרק ד: מאפייני עיסוק כמנגנון המניע פערי שכר בישראל
פרק ה: חוק עבודת נשים , התשי"ד-1954
פרק ו: התפתחות השכר השווה
פרק ז: חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה ,התשמ"ח 1988 וחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו 1996.
פרק ח: אילו אמצעים יכולים לעזור בכדי להפוך עסקים לשוויוניים יותר ?
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה