בשנות ה-60 שירי המחאה בארצות הברית היו חלק ממוסיקה עממית האמריקנית. שנות ה -1960 כללו אירועים של זמרים/ גיטריסטים עממיים אשר תמכו בתנועה לזכויות האזרח.

סקירת ספרות  הבוחנת כיצד באים לידי ביטוי הערכים הדמוקרטיים בשירי המחאה של בוב דילן.

שיריו של בוב דילן הפכו להמנון זכויות האזרח, שירים נגד אפליה, מרוץ החימוש, והקמת התעשייה הצבאית.  הבחירה בג'ון קנדי בשנת ​​1960 עורר תנועות למען חברה דמוקרטית ולכך גם הייתה השראה מוזיקלית כמו כ" Blowin 'in the Wind של בוב דילן שהפך ללהיט ענק . השירים אשר תמכו בזכויות האזרח הציגו מחאה כנגד הפרדה גזעית.

בשנות ה-60 היה בוב דילן זמר פופולארי, כאשר  הוא שחרר את  ארבעת האלבומים הראשונים שלו, שהיו שילוב של בלוז, בלדות, תותחים, גחמה אישית, ופרשנות חברתית.

הוא כתב לא מעט מההמנונים המוטבעים באופן קבוע בשירי הזיכרון של שנות ה -1960 המוקדמות. קולו של בוב דילן היה הקול של התנועה לשינוי חברתי

ערכיו  של דילן היו קלים להבנה: פרו זכויות אזרח, אנטי גרעיני, נגד עוול ואנטי ממסדי. כמו כן, האמונה הפוליטית של דילן נסבה  על חופש. ערכים אלו אשר הרכיבו א ההיבטים המעניינים של המחשבה הפוליטית של דילן הוצגו באופן גלוי  בשיריו הפוליטיים בתקופת 'שירי המחאה'. חלק משירי המחאה הראשונים, היו 'מוות בודד של האטי קרול ", 'פעמונים של חופש' ו 'העמודים האחוריים שלי'

בשירים כמו "הבלדה על הוליס בראון 'ו' המוות הבודד של האטי קרול", הוא הביע מחאה כנגד "אלימות גזענית, אכזריות וטירוף של הרתיעה הלבנה '- לא מחלומות של הרמוניה גזעית. בשנות ה-60 גם קמה התנועה  נגד מלחמה גרעינית.