כיום, אי אפשר להעלות על הדעת מערכת חינוכית נאותה שאינה כוללת גני ילדים. אך לא כך היה בסוף המאה התשע-עשרה, כאשר החלוצים הראשונים הגיעו לארץ-ישראל, החלו להקים יישובים חקלאיים והניחו את אבן הפינה למוסדות החינוך הראשונים בארץ. שאלת המחקר תבחן מה היו העקרונות שלאורם עיצבו את הגן העברי מסוף המאה ה 19 תחילת המאה ה-20?
המחויבות ל"חינוך עברי" החלה בשנת 1888 בראשון לציון, המושבה החקלאית של חלוצי העלייה הראשונה. באותה שנה פתיחת בית הספר הראשון בארץ נועדה לשם החייאת הלשון העברית. עשר שנים לאחר מכן, בשנת 1898, נחנך גן הילדים הראשון בארץ וסלל את הדרך להקמת מוסדות דומים, שהיו גורמי מפתח בחיזוק החינוך והתרבות העברית. גן הילדים הראשון הוקם בראשון לציון בשנת 1898, ביוזמת דוד יודלביץ. הגננת, אסתר שפירא, הייתה ילידת המושבה בראשון לציון שהוכשרה בגן הילדים האנגלי בירושלים. החינוך העברי לגיל הרך עורר תרומה משמעותית לפיתוח סיפורים ושירים בעברית. הגן העברי שירת אוכלוסייה יהודית חילונית, עולים לארץ-ישראל ממזרח אירופה שהיו מונעים על ידי האידיאולוגיה הציונית.
הבדיקה תיערך באמצעות סקירת ספרות מקצועיות ועדויות של גננות עבריות. הפרק הראשון ידון ברקע וההתפתחות של החינוך לגיל הרך מסוף המאה ה 19 תחילת המאה ה-20, תוך הצגת הרעיונות התיאורטיים, הגורמים והיסודות שהובילו להתפתחות החינוך לגיל הרך ובראשם ההוגים ז'אק רוסו ופרידריך פרבל. הפרק השני יציג את הפדגוגיה של הגיל הרך מסוף המאה ה 19 תחילת המאה ה 20, תוך התייחסותו לפדגוגיה שהתפתחה במסגרת הגנים העבריים. הפרק השלישי יעסוק במאפייני הגננות העבריות, מהיכן הגיעו, השכלתן, המניעים לעיסוק בגננות ותרומתן לשדה החינוכי- גני, לאומי ועברי. הפרק הרביעי ידון בגן העברי ובכלל זה בהיררכיה, בעיצוב, במבנה בקשיים, ובצרכים באותה העת ביישוב העברי. הפרק החמישי יציג מקרי בוחן של הגננות העבריות, תוך התייחסות לעקרונות הגישה החינוכית פרידריך פרבל הבאים לידי ביטוי בגנים העבריים ובעבודת הגננות העבריות.
1. מבוא
2. הרקע וההתפתחות של החינוך לגיל הרך מסוף המאה ה 19 תחילת המאה ה-20
3. מי הן הגננות העבריות ?
4. פדגוגיה של הגיל הרך מסוף המאה ה 19 תחילת המאה ה 20
5. הגן העברי- היררכיה, עיצוב, מבנה וצרכים.
6. מקרי בוחן- סיפורן של הגננות העבריות
7. דיון
ביבליוגרפיה