עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את ההיבטים המוסריים הנובעים מהעסקת אוכלוסיית בעלת צרכים מיוחדים

אנשים עם מוגבלויות זכאים לחיים מלאים בכל המובנים ואחת מאותן זכויות יסוד היא האפשרות לעבוד. כלומר, לאנשים עם מוגבלות הזכות לממש את זכויות האדם שלהם, בעיקר בתחום התעסוקה. כמו כן Uppal, העלה כי אנשים עם מוגבלות נוטים להיות פחות מרוצים במקום עבודתם לעומת כשירים. הסיבות לכך עשויות להיות בשל גורמים מסוימים כגון אפליה, הטרדה, או תנאים אחרים במקום העבודה, כגון הכנסות נמוכות יחסית.
הנכים בישראל מופלים ברוב תחומי החיים, בקבלה לעבודה, בשכר, בקידום, בפיטורין, באבטלה גבוהה, בהכרח להתקיים מקצבאות ממשלתיות, בעיות נגישות וניידות, בעיות מטפלים זרים, בעיות רפואיות ומכשור, קשיים ביורוקרטיים, מחסור, בדידות חברתית, ועוד. עם זאת, הספרות מלמדת כי קיימת כיום הבנה והפנמה ביחס לאוכלוסיית הנכים וצורכיהם וכי זכויותיהם מוגנות על פי חוק אך בפועל הן מהווים את אחת האוכלוסיות החלשות ביותר והמופלות ביותר בחברה הישראלית.
לכן, מדינות רבות קבעו הסדרים בחקיקה לפתרון בעיית התעסוקה של אנשים עם מוגבלות, הן בהיבט השיקומי והן בהיבט החברתי. בישראל החקיקה בנושא זה הנה חלקית ומתייחסת לקבוצות ייעודיות, כגון: נכי צה"ל, משתקמי המוסד לביטוח לאומי, אנשים עם פיגור שכלי, ולאחרונה אף נכי נפש, וזאת מבלי שתגובש לגבי רובם תמונה אינטגרטיבית דיה אשר תאפשר מימוש רצף התעסוקה עד כדי השתלבות מלאה בשוק הפתוח.
העבודה הנוכחית תבחן את ההיבטים המוסריים הנובעים מהעסקת אוכלוסיית בעלת צרכים מיוחדים.