הסקירה דנה בהשפעת השימוש במחשב לשיפור קריאה על שיפור בהבנת הנקרא ושטף הקריאה של התלמיד. בכלל זה דנה הסקירה בשלבים בהקניית קריאה בכתה, בהבנת העיקרון האלפביתי והקשר הגרפו-פונומי, בפיתוח מודעות פונולוגית, ידע של שמות האותיות, קריאה באמצעות פענוח פונולוגי, שטף קריאה וחשיבותו, פיתוח הבנת הנקרא, לקויות למידה , שילוב מחשב בהוראה ובהקניית קריאה בקרב לקויי למידה ואסטרטגיות מטא-קוגניטיבית.

בשלבים המוקדמים של הלמידה עיקר ההוראה בכיתה א' מתמקד בתהליכי הקריאה. רכישת קריאה היא רכישה של ידע על הדרך שבה מערכת הכתב מייצגת את מערכת הדיבור (מסט, שאקי, קרול, לויט, 2014). רכישת הקריאה בשפות העולם השונות דורשת קודם כל את ההבנה של עיקרון אוניברסלי שמערכות כתב בנויות מיחידות כתובות שמייצגות יחידות דבורות. על מנת לפענח מילים חדשות יש ללמוד את הדרך שבה היחידות הכתובות מייצגות את היחידות הפונולוגיות  (בר-און, 2011). הידע בנוגע למערכת השיח הכתוב מאפשר לדוברי השפה להבין טקסטים כתובים מסוגים שונים – להבין את הנקרא ולהביע את עצמם בכתב למטרות שונות. מדובר בתהליך שהוא חלק מרצף התפתחותי הקיים בכיתות א'-ב' ובו התלמידים מתחילים כקוראים לא מיומנים ובהמשך הם מתפתחים והופכים לקוראים מיומנים יותר (מסט, שאקי, קרול, לויט, 2014). רכישת הקריאה היא אבן דרך משמעותית בהתפתחותם של ילדים. ישנם ילדים שלומדים לקרוא ללא בעיות משמעותיות, ישנם ילדים שנתקלים בקשיים בקריאה וכ-10-15% מתמודדים עם דיסלקסיה שהיא לקות למידה מסוג לקות קריאה (Nevo, Brande & Shaul, 2015).