הסקירה אודות העיר עם הכיבוש הערבי-האומיי וכן סקירת מספר ערים מרכזיות מהתקופה הרומית והביזנטית (כמו רמלה) מעלה כי הערים שנכבשו על ידי המוסלמים בתקופה האומיית, מתאפיינות בהמשכיות מסורת הבניה הביזאנטית לצד שינוי הדרגתי שחל לאחר הכיבוש המוסלמי של ארץ ישראל.

סקירת הספרות הנוכחית עוסקת בנושא העיר רמלה בארץ ישראל בתקופה 640-1517.

לאחר  מות מוחמד, הוטלה משימת הכיבוש של סוריה וארץ ישראל  על שלושה אישים: על עמר בן עאץ  הוטלה משימת הכיבוש של פלשתין כלומר כיבוש יהודה ומישור החוף הדרומי. יזיד בן אבו סופיאן את דמשק ושורחביל בן חסנה  אמור היה לכבוש את הגליל , עמק יזרעאל ועמק הירדן העליון.

עלייתו של מועאויה לשלטון (680-661) מציינת ראשיתה של תקופה חדשה, כאשר בתקופה האומיית היו המאמינים המוסלמים בני העם הערבי והאימפריה נוהלה על ידם ולמענם .

בשנת 750 הופל השלטון האומיי על ידי הח'ליפות העבאסית, שטענה כי אנשיה הם צאצאיו של הנביא מוחמד השנים הראשונות של השלטון העאבסי התאפיינו בשלום ובשלווה יחסיים, והן מכונות "תור הזהב" של הח'ליפות (809-763). בתקופת בית עבאס, הפכה דת האסלאם למאגד המרכזי של הקבוצות האתניות השונות, שהרכיבו את האימפריה המוסלמי

חקר העיר המוסלמית מעלה כי התפיסה השלטת בתחום מורה כי העיר האסלאמית הנה בעלת תבנית אחידה, בהתאם לצורכי דת האסלאם. כמו כן,  העיר המוסלמית נתפסה כמפגרת ונחשלת ובעלת סמטאות צרות ומפותלות. כיום קיימת הכרה כי מבנה הער האסלאמית הנו תוצר של גורמים שונים אשר השפיעו על תכנית העיר למשל ערים שהיו קיימות לפני בוא האסלאם ונכבשו על ידי המוסלמים

רמלה היא העיר היחידה שנבנתה מין היסוד על ידי מוסלמים כאשר  עד לחורבנה (1068 לספירה) הייתה אחת העירים הגדולות  והחשובות  בחליפות המוסלמית.

העיר משתרעת על מיל מרובע. הבתים בנויים אבנים מסותתות ונאות ולבנים שרופות.

רמלה של המאות ח' –יא' נבנתה סביב המסגד הלבן . אזור המסגד ניכר  במגדל בסמוך לעיר העתיקה. המוסלמים הקפידו על עקרונות תכנון ובנייה גאומטריים.