לעתים קרובות, נאשם פלילי יציע מידע על הפשע שבו הוא מואשם כולל מתן שמות אחרים לפשע. לאחר שנאשם והתובע יחתמו על עסקת טיעון, על השופט להסכים לתנאיו.

עבודה זו עניינה בהסכמי טיעון, כאשר הסכם טיעון הוא הסכם שבו הנאשם מודה באשמה בתמורה לדחיית, או צמצום, אישומים פליליים.

הסכמי טיעון קיימים במערכות המשפט האנגלו-אמריקאיות. בעשורים האחרונים הסדר הטיעון הפך להיות יותר ויותר אטרקטיבי למדינות היבשת האירופית בשל העובדה שהוא מאפשר הפחתת עומס משמעותי לגורמי אכיפת החוק הפלילי. המתנגדים למושג זה רואים את הנוהל הזה כבעייתי מאחר ולעתים קרובות מדובר במיקוח על טיעון, שכן הוא מאפשר לנאשם לשאת ולתת על גזר דינו.

במקרים של רצח מוות, נאשמים פליליים עשויים לפעמים לנהל משא ומתן על מאסר עולם במקום עונש מוות אם הם מסכימים לחשוף פרטים ספציפיים על הפשע שלהם, כגון המיקום של הקורבן . שאלה המחקר תבחן כיצד באות לידי ביטוי האסטרטגיות למשא ומתן במסגרת הסכמי טיעון: אסטרטגיה שיתופית לעומת עימותית (יתרונות וחסרונות בכל אסטרטגיה במסגרת הסכמי טיעון) ?

הבדיקה נערכה באמצעות חלוקה לפרקים הבאים:
1. סוגיית ענישה: הפרק השני ידון בסוגיית ענישה. בכלל זה יעסוק הפרק בשיקולי ענישה ובעיקר בשיקול ההרתעתי ובתוחלת העונש וכן בשיקולים הכלכליים העומדים בפני רשויות החוק.

2. עסקות הטיעון: הפרק יבהיר מהו עסקת טיעון כהסדר המונע מהשופטים לקבוע את גזר הדין. הפרק יגדיר את מוסד הסדרי הטיעון, מהותו, יתרונותיו, חסרונותיו, סגנונות משא ומתן שימוש בהסדרי טיעון במשפט זר.

3. אסטרטגיות למשא ומתן במסגרת הסדרי טיעון: בחינת השימוש באסטרטגיה שיתופית/עימותית במסגרת הסדרי טיעון, הצגות דוגמאות להסדרי טיעון ( מקרה משה קצב
ומקרה אופק בוכריס).