ישראל בהיותה נתונה לסכסוך מתמיד עם מדינות ערב, לא שיתפה לאורך השנים פעולה בנוגע למקורות המים המשותפים ואף נערכו תכניות שונות על מנת לפגוע במקורות מים ולגרום נזק לישראל וכן למדינות ערב השונות. למעשה, תכניות מעין אלו פגעו ביציבות ובביטחון האזורי וכן פגעו גם במשאבי המים הדלים ממילא במזרח התיכון.
העבודה דנה בנורמות המשפט הבינלאומי ובהשלכות הכלכליות הנשקפות מהסכם השלום בין ירדן לבין ישראל תוך התמקדות בהסכמי המים.
סוגיית מקורות המים המשותפים מעוגנת במשפט הבינלאומי באמצעות אמנות שונות וכן דוקטורינות המסדירות את מקורות המים המשותפים בין מדינות שכנות.
מחד פעלה ישראל על פי נורמות המשפט הבינלאומי בנוגע למקורת המים המשותפים לה ולירדן אך מאידך להסכם עם ירדן השלכות כלכליות רבות משקל, כאשר ההסכם עם ירדן טמן בחובו ויתור על מקורות מים וצמצם את משאבי המים המוגבלים של ישראל.
הסכם המים הוביל את ישראל לידי חתימת הסכם עם תורכיה ואכן הסכם המים אשר נחתם באוגוסט 2002 בין תורכיה לישראל פתר במידה מסוימת את בעיית משאבי המים בישראל אך הוביל טמן בחובו הוצאות גדולות עבור משלוחי המים מתורכיה לישראל.
מכאן עולה כי בעיית מקורות המים לא נפתרה והיא מצריכה משאבים כלכליים רבים על מנת לפתור את הבעיה. ההסכם עם ירדן אך שהוא עומד בנורמות המשפט הבינלאומי , הוביל יציבות ובטחון מחד, אך לדלדול משמעותי במקורות המים מאידך. נתון בעל השלכות כלכליות על המשק הישראלי.
העבודה הנוכחית דנה בנורמות המשפט הבינלאומי ובהשלכות הכלכליות הנשקפות מהסכם השלום בין ירדן לבין ישראל תוך התמקדות בהסכמי המים.
מבוא
בעיית המים במזרח התיכון : ירדן וישראל
הזכות למים ולמשאבים במשפט הבינלאומי
מקורות המים המשותפים - דיני המשפט הבינלאומי
הסכם השלום בין ישראל וירדן – סוגיית המים
הסכם המים בין ישראל וירדן והתאמתם לדיני המים הבינלאומיים
מקורות המים הטבעיים בישראל
הסכם המים עם ירדן בראייה כלכלית
סיכום
ביבליוגרפיה