קיימות הגדרות רבות לזכות לפרטיות, כאשר בהתאם לבית המשפט העליון. הזכות לפרטיות היא, בין היתר, אחת הנגזרות של הזכות לכבוד. הכרה בפרטיות היא ההכרה באדם כפרט אוטונומי הזכאי לייחוד אל מול האחרים.

עבודה זו עניינה בזכות לפרטיות בקרב אוכלוסיות מוחלשות.

במשפט העברי מעוגנת הזכות לפרטיות במגוון תחומים. כך נחשב במקרא גילוי סוד לפגיעה הראויה לגינוי: "הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר" (משלי, יא, יג). מכתבים וכתבים זכו גם הם להגנה בדין העברי. "חרם שלא לראות בכתב חברו ששולח לחברו בלא ידיעתו…" כלומר היו מטילים חרם – נידוי על מי שקרא מכתב ללא רשות וידיעת חברו .

הזכות לפרטיות נמנית עם זכויות היסוד של האדם באמנות בינלאומיות ובחוקות מדינתיות רבות ברחבי העולם.

לעיגון הפרטיות כזכות יסוד המעוגנת במפורש בחוק היסוד כבוד האדם וחירותו יש השלכות רבות על יחסי עובד ומעביד. ההגנה על פרטיותו של העובד משתרעת על תחומים רבים במשפט העבודה, אך היא איננה מהווה הגנה אבסולוטית והאיזון הנדרש בתחום העבודה למשל, הנו מורכב ובא לידי ביטוי בהתאם למאפיינים הייחודיים של יחסי עובד ומעביד.

השאלות אשר נבחנו בעבודה זו הן : האם ראוי לאסור סיקור תקשורתי במטרה להגן על פרטיות אוכלוסיות מוחלשות? מה המינון הנדרש בסיקור תקשורתי בכדי לשמור על האיזון בין המחויבות המקצועית של עיתונאי לבין המחויבות האזרחית? וכיצד שומרים על האיזון הנדרש בין זכות הציבור לדעת לבין הגנה על שם טוב ופרטיות?

הבדיקה נערכה באמצעות סקירת ספרות הדנה בסיקור בני מיעוט, הזכות לפרטיות, בישראל, בעולם ובסביבה הדיגיטאלית, בחינת מעמד התקשורת בישראל, פוליטיקה, דמוקרטיה ותקשורת בישראל, הצנזורה בישראל, דיון בנושא ועדת העורכים של העיתונות וכלי התקשורת בישראל, ההסדר בעיתונות הכתובה לעומת זו האינטרנטית בבחינת אכיפת הצנזורה ולבסוף נערך דיון ביחס לשאלת איסור סיקור תקשורתי במטרה להגן על פרטיות אוכלוסיות מוחלשות.