אחת הדרישות ציפיות של מערכת החינוך מהמורים היא לעבודה בעלת משמעות ויכולת ליצירת קשר משמעותי עם תלמידים, הנמצא כמקדם את הישגיו הלימודיים והחברתיים של התלמיד.
עבודה זו בחנה את עבודה זו בחנה את "הסיפור האישי" של מורים כמקדם גיבוש זהות מקצועית בעבודה עם נוער בהדרה.
בעשור האחרון הייעוץ החינוכי עובר תהליך של התמקצעות והפיכתו לפרופסיה -תהליך זה מושתת על פיתוח של זהות מוגדרת וברורה. זהות מקצועית הינו תהליך הכרחי בכלל ובעבודה חינוכית בפרט.
כשאנחנו רוצים להכיר אדם אנחנו שואלים "מה הסיפור שלו"- הסיפור האמיתי הכי פנימי שלו כי כל אחד מאיתנו הוא ביוגרפיה, סיפור. כל אחד מאיתנו הינו עלילה ייחודית הנבנית ללא הרף, באורח בלתי מודע, על ידינו, באמצעותנו ובתוכנו- באמצעות התפיסות, התחושות, המחשבות והפעולות שלנו, ולא פחות- באמצעות הדיבור שלנו, התיאורים המסופרים שלנו.
מבחינה ביולוגית ופיסיולוגית אין בינינו הבדלים רבים, מבחינה היסטורית, כסיפורים- כל אחד מאיתנו יחיד ומיוחד במינו. כדי שנהייה אנו עצמנו, חייבת העצמיות שלנו להיות בידינו. עלינו להיות בעליו של סיפור החים שלנו, ואם צריך- להחזיר אותו לבעלותנו. אנו חייבים "לזכור" את עצמנו. לזכור את הדרמה הפנימית, את העלילה של עצמנו. אדם זקוק לעלילה כזו, עלילה פנימית רצופה על מנת לשמר את זהותו.
החוויות הבית ספריות של אותן מורות היו חיוביות ושליליות כאחד אך עדין לא היה ניתן לקבוע באופן חד משמעי שהשפיעו על הזהות המקצועית.
העבודה סקרה את הסוגיה בספרות המקצועית וכן למדה אותה בשטח מראיונות עם ארבע מורות העובדות עם נוער בהדרה. מהראיונות עלה כי "הסיפור האישי" של אותם מורות הוא שהביא אותם לעבודה עם נוער בהדרה, לפעמים באופן לא מודע ואף השפיע על מהות הקשר שהצליחו לפתח עם אתם נערים.
על סמך לימוד הנושא בספרות ובשטח סוכם כי, על מנת שהקשר בין המורים לנוער בעבודה יהיה בעל ערך ומשמעות צריכים המורים עצמם להרגיש גם כן מוכלים, משמעותיים ולקבל יחס הוגן, מבין ובעל רגישות. כמו כן נמצא כי ההכרות של מורים עם הסיבות שהביאו אותם לעבודה עם נוער מודר מושפעת פעמים רבות מהסיפור האישי שלהם, וההבנה הזו יכולה לקדם את תהליך בניית הזהות המקצועית ואף לסייע בעבודה היומיומית.
שיטת המחקר- מחקר איכותני נרטיבי. כלי המחקר הינו ראיונות חצי מובנים. במחקר רואיינו ארבע מורות העובדות עם נוער בהדרה. תהליך התבססותו של כל מקצוע מושתת על פיתוח של זהות מוגדרת וברורה.
וקשור לאמון המובע בו ולהכרה על ידי הציבור והקהילה המקצועית במומחיות, בידע, בכישורים ובמיומנות של העוסקים בו (ארהרד וקלינגמן, 2004). השאלה העומדת בבסיס מחקר זה: "מקומם של חוויות אישיות כמעצבות זהות מקצועית בקרב מורים לנוער בהדרה" כמו גם הרובד המוטיבציוני- רגשי המוביל לבחירת מקצוע זה.
תקציר
מבוא
פרק 1 -רקע תאורטי
1.1 פסיכולוגיית ה- self של היינץ קוהוט.
1.2 הדרה
1.2.1 נוער בהדרה
1.2.2 מורים לנוער בהדרה
פרק 2 – מתודולוגיה
פרק 3. ממצאים
פרק 4 – דיון
פרק 5. מסקנות
ביבליוגרפיה
נספחים