הפסיכולוגיה של העצמי מופיעה בספרות במסגרת תיאוריות יחסי אובייקט, למרות הדמיון ניתן לראות לפחות שני הבדלים משמעותיים ביניהם: נקודת הראות של המטפל, ותפיסת הסיבתיות.
סקירת ספרות זו בוחנת את הסיפור האישי של מורים כמקדם גיבוש זהות מקצועית בעבודה עם נוער בהדרה
זהותם המקצועית של מורים נחקרה מעט מאוד , בעיקר בשל הקושי בהגדרתה. הזהות המקצועית של מורים משפיעה על תחושת החוללות העצמית שלהם ועל מוכנותם להתמודד עם שינויים חינוכיים, משפיעה על שיפוטם ועל החלטותיהם המקצועיות.
קיימת הנחה כי, זהות מקצועית חיובית של מורים עשויה להיות בעל השלכות על תפקודו כמו : טיב ההוראה, כישורים כמחנך,יכול לטפח דימוי חיובי עצמי בקרב התלמידים ועוד. כמו כן, הזהות המקצועית של המורים, קשורה להשלכות על התהליך החינוכי ולרווחתו של המורה עצמו, שכן המורה חשוף למתחים, לחצים ותביעות מצד קבוצות משמעותיות שונות כמו תלמידים, מורים, מנהלים, הורים ובעל תפקידים שונים במערכת החינוך.
זכויות האדם או זכויות טבעיות הן הזכויות האוניברסליות המוקנות לכל אדם באשר הוא אדם מכוח טבעו וכבודו האנושי ללא תלות בכוחו של שלטון או שליט כלשהו. בשונה מהמושג זכויות האדם מושג ההדרה החברתית הוא חדש יחסית ותכניו ומהותו פחות ברורים.
למושג הדרה חברתית מובנים רבים וקשה למצוא הגדרה מוסכמת למושג אך, הוא קשור קשר הדוק לרעיונות השונים של אינטגרציה חברתית, סולידריות ולכידות חברתית ומעמד האזרחות.
כשלוש מאות ושלושים אלף ילדים בישראל מוגדרים ילדים ובני נוער בסיכון. הם חיים במשפחותיהם ובסביבותיהם במצבים המסכנים אותם, מצבים שבהם נפגעת יכולתם של הילדים ובני הנוער לממש את זכויותיהם שעל פי האמנה לזכויות הילד בתחומים: קיום פיזי והתפתחות, השתייכות למשפחה, למידה ופיתוח כישורי חיים, ביטחון ורווחה רגשית, השתייכות חברתית, הגנה מפני אחרים העלולים לסכנם ועוד גורמים אחרים אשר יוצרים סיכון ומגבירים אותו.
• פסיכולוגיית ה- self של היינץ קוהוט.
• הדרה
• נוער בהדרה
• מורים לנוער בהדרה
• ביבליוגרפיה