סוגית מעמדו של המורה, בקרב הציבור ובקרב המורה עצמו, מעסיקה אנשי מחקר רבים, שכן מעמד מקצוע ההוראה ומעמדו הפרופסיונאלי של המורה מצוי בהתדרדרות מתמדת. מרכזיותה של סוגיה זו, נובעת ממספר גורמים והם: הירידה במעמדו המקצועי של המורה, הירידה בכוח האדם הפונה להוראה וכן תופעות של פרישה ונשירה מוקדמת.

עבודה זו בוחנת מהם המקורות להתדרדרות דימויו הציבורי ולדימויו העצמי של המורה ואת הדרכים לעצירת התדרדרות זו ?

יוקרתו המקצועית של המורה וכן מעמדו הריבודי של המורה, שונה מחברה לחברה ונמצא בערך במחצית סולם הדירוג המקצועי . למשל יוקרתו המקצועית של המורה הרוסי גבוהה יותר מזו של המורה האמריקאי. הירידה ככלל במעמד המורה בעולם המערבי נובעת בין השאר מצמיחתו של החינוך ההמוני , שבו המורה הוא בעיקר מעביר ידע ופחות סוכן ערכים. בישראל , מעטים המחקרים שעוסקים במעמדו של המורה, אם כי התמונה המצטיירת, מעידה על ירידה במעמדו של המורה.

עבודה זו בוחנת מהם המקורות להתדרדרות דימויו הציבורי ולדימויו העצמי של המורה ואת הדרכים לעצירת התדרדרות זו ? עבודה זו סוקרת ספרות מקצועית בסוגיית קריסת מעמד המורה ומקצוע ההוראה. המשבר שעובר המורה והמשבר במקצוע ההוראה בישראל, כמו גם בארצות רבות בעולם, מעמד מורים, אנשי חינוך, קובעי מדיניות ואחרים בפני הצורך להתמודד עם סוגיית הכרסום במעמדו האישי והציבורי של המורה ומקצוע ההוראה ובצורך להתמודד עם סוגיית העלאת מעמדו המקצועי של מקצוע ההוראה בד בבד עם חיזוק דימויו העצמי של המורה וזהותו המקצועית.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי מעמדו ויוקרתו הנמוכים של המקצוע נובעים בין השאר מדימויו הנשי, מהאפשרות של הציבור לבקר את מערכת החינוך והמורים, מהתפיסה כי אין המורה מקור ידע בלעדי ואמין , מהעמדת הילד וצרכיו במרכז הבמה וכן מאי עמידתה של ההוראה לצד מקצועות פרופסיונאליים על מאפיינהם.