אחת הבעיות המרכזיות של החברה הישראלית היא בעיית הפערים בין בני השכבות המבוססות לבני השכבות החלשות, שבהן ריכוז גבוה של אתיופים. ההבדלים האלה משקפים את הפערים החברתיים-כלכליים, העדתיים והלאומיים הקיימים בחברה הישראלית.

עבודה זו באה לבדוק את הסוגיה האתית באשר להעדפת עובדים מחבר העמים להם גוון עור בהיר על פני עובדים מן הקהילה האתיופית להם גון עור כהה להם אותם נתונים מקצועיים.

בהיות העולים יוצאי אתיופי ובריה"מ מהווה חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלי יש להכיר במורכבות החברתית הסובבת סביב עולים , בכלל זה יש להתייחס לעמדות קדומות והתנהגות כלפי עולים. כיום, אף ניכרת הסלמה ויחס שלילי כלפי אתיופים בעיקר וניתן לראות זאת בכל תחום, כמו לימודים, צבא ותעסוקה. לכן, בדיקת ההשתלבות של העולים מאתיופיה והעולים מבריה"מ לשעבר חשובה להבת מרקם היחסים בחברה הישראלית וההזדמנויות של העולים לצמצם פערים.

השאלה הנשאלת היא כיצד הסוגיה באה לידי ביטוי בישראל ?

מחקר זה, עניינו היה בבחינת תפיסותיהם של עולים את תהליך השתלבותן בעבודה. שאלת המחקר בחנה האם קיימת העדפת עובדים מחבר העמים להם גון עור בהיר על פני עובדים מן הקהילה האתיופית להם גון עור כהה להם אותם נתונים מקצועיים ? האם אתיופים מופלים לרעה בהשוואה לרוסים בשוק התעסוקה ? השערת המחקר טענה כי יימצא שאתיופים מופלים לרעה בהשוואה לרוסים בשוק התעסוקה .

המדגם כלל נשים יוצאות אתיופיה וחבר העמים, מובטלות אשר מתגוררות בפריפריה אשר חוו תהליך של אובדן עבודה. ממצאי הספרות דנו בקושי של עולים להשתלב בשוק העבודה בעיקר עלו קשייהם של אתיופים הנתקלים בגזענות בשוק התעסוקה בשל צבע עורם.
במסגרת הראיון נערך ניסיון להבין וללמוד על תפיסות נשים אלו את עולם העבודה, הפיטורין, האבטלה , הגזענות וכדומה.

ממצאי הראיון העלו כי אובדן העבודה והיותן מובטלות מהווה חוויה קשה ומתסכלת, יש אשר פחות ויש אשר יותר, אך לכל פרט המצוי בסיטואציה זו לא קל בלשון המעטה. התחושות הן לרוב מרמור, כעס , דיכאון, עייפות נפשית , חוסר מוטיבציה, פסימיות ועוד.