הקונפליקט הסורר בקפריסין מאז 1960 משך אליו הרבה מתווכי צד שלישי שניסו לתווך בין קפריסין לבין טורקיה, למרות מאמצים אלו לא הושג הסדר באי. משנת 1974 ועד היום רואים הצדדים של שתי הקהילות באי את הצד השני כאיום על ביטחונם וקיומם וחוסר אמון קיים בין הצדדים ומדיניות לאום של מערכות חינוך שונות קיימות באי.

סקירת ספרות הבוחנת את הניסיונות שהופעלו על ידי גורמי צד שלישי ליישוב הסכסוך בין טורקיה ויוון בקפריסין ומה הייתה האפקטיביות של ניסיונות אלו ?

האו"ם, האיחוד האירופי, וארצות הברית שימשו כשחקנים מרכזיים בזירה הבינלאומית על מנת להגיע לפתרון של הקונפליקט, לכל צד יש פעולות שונות שהוא עשה בניסיון של תהליך השלום.

לאיחוד האירופי היה תפקיד בתמיכה טכנית וכלכלית, והוא שימש בשני תפקידים מרכזיים בתפקידי : "מניפולטור" ו"מתקשר", האיחוד האירופי בשיתוף פעולה עם האו"ם החלו לנסות להפעיל לחץ על טורקיה, בתמורה להכנסתה לאיחוד האירופי, אומנם שיחות אלו נכשלו גם הם, בעיקר מהתנגדות הצד היווני.

האו"ם היה מעורב בסכסוך קפריסין מאז שנת 1960 ואף שלח כוחות שישמרו על הסדר בקו הירוק בשנת 1964, האו"ם אף היווה גורם צד שלישי המסייע בתיווך בין הצדדים השונים, אחרי 1990 קופי ענאן היה מעורב מאוד בקונפליקט קפריסין.

שחקנית חשובה נוספת ששימשה כצד שלישי בסכסוך הקפריסאי הייתה ארצות הברית, בשונה מהאיחוד האירופי ומהאו"ם ארצות הברית התערבה במשברים ספציפיים במשבר היווני טורקי על מנת לשמור על יציבות האזור ולא להחמיר את הסכסוך הקיים, התערבות האמריקאית בסכסוך הייתה לזמן קצר ובמטרות מסוימות ולא התערבה בכל משבר.

הקונפליקט  של קפריסין דורש גורמים צד שלישי הפועלים בתפקידי: " מניפולטור", "פורמו לטור", ובתור גורם "מתקשר", מסיכומי הדברים עולה כי גם ארצות הברית והאיחוד האירופי לא ביצועו את תפקידיהם בהצלחה בסכסוך, כאשר האו"ם ניסה כגורם אובייקטיבי בתפקידי "מתקשר" ופורמו לטור" בעיקר על ידי קופי ענאן.

למרות המאמצים של גורמי צד שלישי לעודד את הצדדים בקונפליקט להיכנס לטרום משא מתן, ראו הצדדים את הקונפליקט כמשחק סכום אפס, ההסכם של מנהיגי הצדדים השונים היה טכני בלבד, חוסר בשינוי ורצון אמיתי בהתקדמות עצר את תהליך ההתקדמות של תהליך השלום, כאשר הצדדים הסכימו להיפגש רק על מנת לקבל הטבות מפגישה זו ולא על מנת לפתור את הקונפליקט.