מסרים של מחאה חברתית ופוליטית חלחלו באמצעות תעשיית המוסיקה המהווה היסטוריה של שינויים פוליטיים וחברתיים. תעשיית המוסיקה העלתה עם השנים בדמותם של יוצרים שונים את חשיבות הצדק החברתי, הכמיהה האנושית הטבעית לסולידריות, העמדת חוסר השוויון בחברה לסדר היום, החופש, המחשבה והפעולה וכמיהה לשלום. מוזיקאים רבים השתמשו בכוחם להאיר את הזרקור ואת המסרים שלהם.

עבודה זו עניינה במסרים הפטריוטים בשיריה של נעמי שמר לאחר מלחמת ששת הימים.

פעילות אומנותית זו כאמור, כוללת גם את הפעילות היצירתית של שמר אשר נמשכה יותר מ -50 שנה, כאשר כבר ב -1948, שמר כבר הלחינה שירי ילדים במסגרת עבודתה עם ילדים במקום הולדתה, קבוצת הכנרת. שמר המשיכה להיות פעילה בתחום עד ערב מותה בשנת 2004.

לאורך פרק הזמן הארוך הזה, אופי הפעילות יצירתית שלה השתנה. בתחילת עבודתה, הזאנר המוביל היה זמר עברי. יסודותיו של הזאנר הזה הונחו בתקופת טרום המדינה כניסיון מכוון ליצור במקביל לעברית מסורת שירי עם.

כותבים ומלחינים השתדלו ליצור קאנון של שירים המיועד לשירה בציבור , שישקף האידיאולוגיה הלאומית ואת החוויה המיוחדת של חיים יהודים בהקשר הדוק לאידיאולוגיה ציונית במהלך 1950 ו -1960 יצרה סדרה של להיטים עבור להקות צבאיות ואחרים.

במהלך השנים בהתאם להלך הרוח המוסיקלי הצליחה לשלב את שיריה ולחניה למוסיקת הפופ, אך תמיד הייתה בה תחושת זהות ואהבת המדינה כפי ששיקפו שיריה.

במסגרת המחקר הנוכחי, נבחנו המסרים הפטריוטים בשיריה של נעמי שמר לאחר מלחמת ששת הימים.

הבדיקה נערכה באמצעות שירים שנכתבו בתקופת מלחמת ששת הימים ועד למלחמת יום כיפור, המלחמה האינטנסיבית והקשה ביותר בהיסטוריה של המדינה.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי ב"ירושלים של זהב", שמר מתארת את ירושלים לפני מלחמת ששת הימים כעיר ריקה ושוממה ולאחר כניסתו של העם היהודי לפיתה כעיר שהתעוררה משתנה והחלה בקיומה המחודש תחת שלטון ישראלי , תוך התעלמות מהתושבים הערבים בעיר. ירושלים מסמלת חורבן , אך גם את גאולת העם היהודי היושב בבירתו.

בשיר "על כנפי הכסף" , שמר היללה את טייסי צה"ל על פקודם במלחמת ההתשה, על כי הצילו את העם והמדינה, עודדו את המצב הרוחני של עם ישראל. שמר תיארה את חיילי צהל כבני אלוקים , כלומר העניקה להם חשיבות עליונה כמגשימי הייעוד של עם ישראל לשבת בארצו.