תופעת השתייניות הולכת ותופחת בחברה הישראלית ומובילה לאירועי אלימות שהשתיינים נוטלים בהם חלק ולהשלכות שליליות אחרות .

סקירת ספרות זו בוחנת את המסרים המופיעים בכתבות לצריכת משקאות אלכוהוליים בעיתונות הישראלית בשנים האחרונות.

אנשים הלוקים במחלות שונות כמו פגיעה במערכת העיכול, פגיעה במערכת העצבים וכד' מהווים קבוצת סיכון כי, שתיית משקאות אלכוהוליים עלולה לפגוע באיבריהם החיוניים ולהעמיד את חייהם בסכנה. גם אלה הלוקים במחלות נפש שונות ובמיוחד בדיכאון מהווים קבוצת סיכון כי, השתייה עלולה להחמיר את מצבם.

אוכלוסיית הנשים היא קבוצת סיכון, הן מושפעות יותר מאותן מנות אלכוהול שצורכים הגברים, עקב זמינות קטנה יותר בקיבתן של אנזים שמפרק את האלכוהול, שיעור נוזלים נמוך יותר בגופן בהשוואה לגברים וריכוז אלכוהול בדם בלתי יציב, שמשתנה לאורך המחזור החודשי.

בדיקת שיעורי צריכת אלכוהול בקרב מתבגרים מתמקדת בגילאי 17-15 ומעלה שיעורי צריכת אלכוהול גבוהים.  ככלל, מהמחקרים השונים עולה כי בין 50% ל-60% מבני הנוער בישראל צורכים אלכוהול, כאשר בשנים האחרונות חלה עלייה בצריכת האלכוהול המופרזת בקרב בני נוער וכן גיל התחלת השתייה בישראל הולך ויורד

מחקרים מצאו קשר בין מסעי ההסברה השונים לבין התנהגותו ועמדותיו של הקהל, הוכח כי מסעי ההסברה משפיעים על שינוי עמדות בחברה שכן בעקבות מסע ההסברה נגד  עישון נצפתה ירידה משמעותית הן בקרב נוער והן בקרב מבוגרים, מסע הסברה נגד עישון מריחואנה  הוכיח כי בעקבות ההסברה פחת מספר הנגמלים אשר שבים לעשן סמים.