אחת המטרות הברורות של הפרסום המכוון  לילדים היא להגדיל את ההכרה  אודות המוצר . ההכרה הנה תלוית גיל כאשר, חוקרים התפתחותיים מניחים כי ילדים צעירים בעלי קושי להבחין בין מוצרים וסוגים

סקירת ספרות זו בוחנת את שאלת המניפולציות בפרסום סמוי והשפעתו על לקוחות ובפרט על ילדים.

במשך עשרות שנים, מחקרים הוכיחו שילדים צעירים חסרי היכולת להבין את כוונת המכירה שבהכרח עומד ביסוד כל הפרסום. 55 לאחרונה, מחקרים מצביעים על כך שהילדים אפילו מבוגרים לא מצליחים להבין את ההטיה והאינטרס הטמון במסרים פרסומיים, ככלל,  פרסום לילדים מתחת לגיל 12 הוא מטבעו מטעה

על פי מחקרים עדכניים, נמצא כי לאמצעי התקשורת ובהם לפרסומות משודרות ומועברות לילדים, השפעה רבה על מגיפה השמנת היתר,  עישון ותופעות מזיקות אחרות. הוכח כי פרסום מוצרי מזון משפיע על העדפות ילדים בתחום המזון ועל התנהגותם הצרכנית של ילדים בכלל וכי כי יש קשר מובהק גם בין חשיפת ילדים לפרסומות בטלוויזיה ובין צריכת חטיפים וכמות הקלוריות והמרכיבים התזונתיים הנצרכים

קיימת ביקורת חריפה נגד הפרסום  לבני נוער במכירה של מוצרים מסוכנים. ליצרני סיגריה, למשל,  בני נוער הם מטרה חיונית וכי הישרדותם כלכלית תלויה על שוק הנוער. באמצעות אלמנטים מיוחדים המושכים את בני הנוער, הם מובילים את הנוער להתנסות בחומרים המזיקים, הופכים להיות מכורים ולקוחות נאמנים של התעשייה המזיקה.

ניתן להבין  כי הפרסום הסמוי מתקיים על אף התקנות והחוקים האוסרים פרסום סמוי. ביחס לפרסום המיועד לילדים, בישראל קיימת התייחסות  לפרסום מכוון לילדים במסגרת החוק הגנת הצרכן (תיקון – פרסומת למזון המכוונת לקטינים), התשס"ח-2007 הקובע כי: (ד) פרסומת המכוונת לקטינים לא תעשה שימוש בידוענים, בדמויות מפורסמות מתחום הספורט והבידור ובדמויות מצוירות מוכרות, לשם קידום מוצרי מזון ומשקה, אלא אם כן הפרסומת היא חלק ממס פרסום לקידום בריאות הציבור; בסעיף קטן זה, "ידוענים" – אנשים המוכרים וידועים לציבור הילדים עקב חשיפה רחבה לה הם זוכים בתחומם.

סוגיית הפרסום המכוון לילדים  טומנת בחובה מספר שחקים מעורבים: פרסומאים ובתי עסק, הממשלה, הורים, ארגון להגנת הצרכן, אנשי חינוך ועוד. על מנת לבחון על מי מוטלת האחריות המוסרית להשלכות האפשריות על ילדים כתוצאה מפרסום מכוון לילדים.