בשנים האחרונות ישראלים רבים בעלי שורשים במדינות מרכז ומזרח אירופה משקיעים משאבים רבים, לעתים עילאיים, בכדי לקבל אזרחות זרה.

המחקר הנוכחי בוחן מהם המניעים והמשמעויות הסובייקטיביות של מבקשי/ות אזרחות זרה ?

אזרחות זרה משמשת כאזרחות כפולה או משולשת, לצד שמירה על האזרחות הישראלית, פעמים רבות בלא שינוי של ממש במרכז החיים של מנפיק האזרחות ובלא מימוש של הזכויות הנלוות לאזרחות הזרה. הגירה הינה תופעה רחבה, היא קיימת משחר ההיסטוריה וביחוד ממלחמת העולם השנייה והתפתחויות הטכנולוגיות לשינוע מסות של אנשים, אולם בעוד בעבר הגירה התרחשה לא אחת עוד בטרם קבלת מעמד וזכויות אזרחיות, התופעה הנוכחית שמחקר זה מתחקה אחריה היא הפוכה כמעט: קבלת מעמד וזכויות אזרחיות בלא הגירה. מחקר זה ינסה לזקק ולברר את מהם המשמעויות הסובייקטיביות שמבקשי/ות אזרחות זרה יוצקות/ים לה.

המחקר הנוכחי בוחן מהם המניעים והמשמעויות הסובייקטיביות של מבקשי/ות אזרחות זרה ?

הבדיקה נערכה באמצעות ראיונות אישיים ,סקירת מאמרים אקדמיים מבוקרים וספרות רלוונטית.

ניתוח הראיונות העלה גורמים פרקטיים: אפשרויות תעסוקה ושכר טובים יותר, לימודים אקדמיים בחינם או תמורה שכר לימוד נמוך ושיפור תנאים סוציאליים וגורמים אפוקליפטים: עלייה ברמת החיים, חוויה מעצימה ותחושת ביטחון נמוכה בישראל.
מסקנות מחקרים שונים הן שבעיות כלכליות ואישיות הן הסיבות המרכזיות לאזרחות כפולה, ישראל אומנם לא מדינה ענייה במיוחד ואף בשני העשורים האחרונים חלה עלייה מרשימה ברמת החיים של אזרחיה, אך רמת החיים בישראל נמוכה מהרמה המקובלת במדינות מערביות והקרבה התרבותית- חברתית- פוליטית למדינות אלה מחזקת ומרחיבה את השפעותיהן בתחומי הצריכה וסגנון החיים.