הפליית נשים בשכר מעמיקה את הפערים בין נשים לגברים בעולם העבודה, ומנציחה את מעמד הנשים הנחות שקיים מלכתחילה. מציאות זו מונעת על ידי זה שהחברה ,וגם הנשים רואות עצמן כמפרנסות שניות. קיימת תפיסה חברתית שתפקידה האישה בבית ,קודם לעבודה שמחוץ לבית, ועל פיו מתוכננת ומבוצעת מדיניות כלכלית ישירה ועקיפה כאחד.
שאלת המחקר בוחנת כיצד משפיעות המלצות ועדת טרכטנברג על הרחבת ההטבות לנשים עובדות ?
המלצות ועדת טרכטנברג כללו עידוד תעסוקה, הסרת החסמים להשתלבות בשוק העבודה של נשים מקרב אוכלוסיית בני המיעוטים, הגדלת התמריץ הכלכלי לנשים ממגזר המיעוטים להשתלב בשוק העבודה, הגדלת השכר הפוטנציאלי של המעוניינות להשתלב בתעסוקה באמצעות פעולות לשיפור כישוריהן המקצועיים.
דוח הוועדה הציגה גם דרכי פעולה. למשל:
א. פרישה ארצית של כ-22 מרכזי הכוון ייעודיים לאוכלוסיית המיעוטים ובכללן נשים. המרכזים כוללים &
מתן ייעוץ, ליווי והכוונה תעסוקתית, וכן מגוון כלי הכשרה והשמה (שוברי הכשרה מקצועית, הקניית כישורים רכים וכו). &
ב. הקצאת שוברי הכשרה מקצועית ייעודיים לבני מיעוטים על ידי מרכזי ההכוון האמורים והפעלת תכנית הכשרה להשכלה גבוהה באמצעותם (חיזוק אנגלית, הכנה לפסיכומטרי, ייעוץ והכוון וכו). ועוד.
העבודה הנוכחית בחנה כיצד השפיעו המלצות ועדת טרכטנברג על הרחבת ההטבות לנשים עובדות ?
הבדיקה בוצעה באמצעות סקירת מאמרים, ספרות ניתוח חקיקה ופסקי דין.
ממצאי העבודה העלו כי אפליית נשים בשוק התעסוקה בישראל שרירה וקיימת . מצבן התעסוקתי המופלה של הנשים קיים גם במדינות ה- OECD על אף החקיקה המגנה על זכויות נשים עובדות בשוק העבודה הישראלי וכן האירופאי והעולמי.
המלצות וועדת טרכטנברג לא סיפקו את "הסחורה", מאחר ולא יושמו, כלומר מעבר לעלייה בשיעור התעסוקה של נשים יהודיות, האפלייה נותרה בעינה בבחינת שכר, הזדמנויות, הטבות לנשים הרות ועוד. בנוסף, נשים ערביות לא הציגו עלייה בשיעור התעסוקה. ההמלצות נשארו בגדר המלצות ולא בוצעו בפועל.
מבוא
פרק א: מחיר האי השוויון המגדרי
פרק ג: אי שוויון
פרק ד: מאפייני עיסוק כמנגנון המניע פערי שכר בישראל
פרק ה: חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954
פרק ו: התפתחות השכר השווה
פרק ז: חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה ,התשמ"ח 1988וחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו 1996.
פרק ח: המלצות ועדת טרכטנברג
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה