יסודות מקראיים והשפעתם על השפה העברית מובנת בשל חשיבותו של התנ"ך עבור  הדת היהודית.

סקירת הספרות הנוכחית עוסקת ביסודות המקראיים והשפעתם על השפה העברית.

לשפה העברית, אם כן שורשים מקראיים, כאשר לפני היציאה לגלות דיברו היהודים עברית. לאחר שנפוצו בעולם נבללה שפתם.

רוב מחדשי השפה נטו בראשית מפעל התחייה להשתמש בעיקר בלשון המקרא, ומילים  הורחבו ממילים בעלות משמעות דתית למילים השגורות בחיי הכלל, למשל המילה "שירות" ינקה את משמעותה מעבודת המקדש, בתלמוד התרחבה לעבודת המשרת או העבד.

השפה הארמית מוכרת כבר 3,000 שנה, החל במאה ה- 10 לפני הספירה ועד היום. השפה הארמית הייתה שפתם של שבטים ארמיים שחיו ממזרח לארץ כנען עד לאשור ובבל, ובהמשך הפכה הארמית לשפה המדוברת בפרס ובארץ ישראל.