יסודות מקראיים והשפעתם על השפה העברית מובנת בשל חשיבותו של התנ"ך עבור הדת היהודית.

סקירה זו בוחנת את המילה "עין" במקורות מקראיים, ערבים וגלגוליה.

יסודות מקראיים והשפעתם על השפה העברית מובנת בשל חשיבותו של התנ"ך עבור הדת היהודית. לשפה העברית, אם כן שורשים מקראיים, כאשר לפני היציאה לגלות דיברו היהודים עברית. לאחר שנפוצו בעולם נבללה שפתם.

כלומר הפה העברית מבוססת בעיקר על שפת המקרא, אך במהלך השנים נוספו כמובן לשפה העברית מלים, ביטויים וצורות דקדוקיות שאינם לקוחים מהמקרא אלא משפות אחרות. על מנת להדגים את ההשפעה המקראית, יצוין כי במילון אבן שושן נרשמו 2,099 שורשים מקראיים מתוך 3,407.

מכאן ניתן ללמוד כי מרבית השורשים של השפה העברית הם מקראיים. בנוסף קיימים מלים וצירופי מלים אשר מקורם מקראי. זאת ועוד גם המשקלים לקוחים מהמקרא, כמו למשל המשקל המקראי "קַטֶלֶת" המאפיין מחלות ומגפות: בהרת (ויקרא יג, ב) דלקת (דברים כח כב) ובימינו: אדמת, טרשת