מיינדפולנס מוגדר כקשיבות, תשומת לב או ערות.  תשומת הלב כוללת שלושה מרכיבים" כוונה, תשומת לב, יחס. שלושת המרכיבים הללו יתרמו לתהליך "רספרסיבי"  המשנה את נקודת המבט המשפיעה על מנת הלחץ.

סקירת הספרות הנוכחית עוסקת בנושא המיינדפולנס כדרך רוחנית–הומניסטית.

המושג "הומניזם" נכנס לראשונה לאוצר המילים של השיח האינטלקטואלי במערב בתקופת הרנסנס, כאשר הוא שימש כדי להצביע על חידוש העניין בכתבים העתיקים של פילוסופים יוונים ורומים.

גישות שונות ומרובות תרמו להתפתחות והגדרת החינוך ההומניסטי: גישות אלו מחויבות ל"הומניזציה" של האדם (מימוש והרחבת אנושיותו) באמצעות זימונן של התנסויות חינוכיות שיאפשרו לכלל בני האדם לפתח את המשאבים האנושיים הגלומים בהם ולחיות חיים אנושיים מלאים ומכובדים.

אחת ההגדרות של קשיבות היא הפניית תשומת לב מודעת ורצונית למגוון אספקטים של המתחולל בתודעה בהווה מרגע לרגע ללא שיפוטיות, בגישה של פתיחות, סקרנות חוקרת וקבלה

הגישה המערבית לתשומת לב כוללת טכניקות אשר נועדו להרגיע את המוח ולטפח נוכחות פתוחה ומקבלת. הרעיון הוא שמוח שקט, פתיחות ושלווה מאפשרים לאדם להגיע לתובנה ביחס לקשרים העמוקים יותר של החיים. תובנה זו נחשבת חיונית במסגרת תהליך של השגת הארה, שהיא תוצאה "טבעית" על פי הבודהיזם.

מספר טכניקות לפיתוח תשומת לב העומדים לרשות מנחים המעוניינים להתמקד באנרגיה קבוצתית ובסביבה הפסיכולוגית, יכולים להיות תנוחות יוגה וטכניקות נשימה (פראניאמה).