עבודת סמינריון הבוחנת את המחלוקת סביב נקודת האיזון בין חוקי היסוד לבין כפיית גט באמצעות הסנקציות הקבועות בחוק שיפוט בתי דין רבניים.

תופעת סרבנות הגט והעגינות בתחום המעמד האישי של בני זוג יהודים היא קשה וכאובה שכן היא כרוכה במצוקה אנושית עמוקה לבני זוג יהודים בישראל.

בישראל, שלא כמו במדינות אחרות בעולם, שבהן בני זוג יכולים להתגרש לפי הכרעת בתי דין אזרחיים, ענייני הנישואין כמו גם הגירושין של יהודים אזרחי ישראל, בין אם נישאו בנישואים דתיים ובין בנישואים אזרחיים, נתונה על פי חוק לסמכותם הבלעדית של בתי הדין הרבניים המחויבים לפעול על פי חוקי ההלכה. כמו כן, מבחינה הלכתית נתונה ההחלטה על מתן גט בידי הבעל ובידיו בלבד.
כך, נוצר מצב בו פסקי דין והחלטות רבות של בית הדין הרבני שאיש ייתן גט לאשתו, אינן מבוצעות על ידי הבעלים ובית הדין, שאינו יכול לכפות את מתן הגט על הבעל, עושה שימוש (לא רב) בסנקציות השונות הקבועות בחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995, אך במרבית המקרים, ללא הועיל.

הדבר מביא לכך שלמרות שקיימת החלטה על הצורך בגירושי בני הזוג, נשים מחכות שנים רבות לרגע בו תקבלנה את הגט, ולכך יש השלכות מרחיקות על האישה ותפקודה.

הבעיה העיקרית היא שמאחר והבעלים, היחידים היכולים להחליט על מתן גט לנשותיהם, הם משתמשים בכוח זה לצורך השגת שליטה על האישה, סחיטתה במסגרת תהליך חלוקת הרכוש, נקמה ועוד כהנה וכהנה סיבות.

העובדה שבכוחם של בתי הדין לנקוט סנקציות נגד הבעלים ו"לחייבם" לתת את הגט אין בה כדי להביא מזור לנשים רבות, הן מהסיבה שבתי הדין לא משתמשים בסמכויותיהם אלה מספיק, ומשום שגם כאשר הדבר נעשה, עומדים בעלים רבים בסירובם.

מצב זה, מונע מאישה מסורבת גט לפנות לדרך חדשה בחייהן. מונע ממנה להינשא שוב ולהקים משפחה, מאחר שילדיה מגבר אחר ייחשבו ממזרים על פי ההלכה ולדבר יש השלכה על חייהם, בניגוד לגבר שאומנם גם כן אינו יכול לשאת שתי נשים (איסור ביגמיה), אך במידה שיולדו לו ילדים מבת זוג שאינה נשואה וגם אינה נשואה לאחר, ילדים אלה לא ייחשבו ממזרים.

מצוקה נוספת של אישה מסורבת גט היא הימצאותה בתחרות מול השעון הביולוגי שלה, שכן גיל הפיריון של האישה מוגבל וייתכן כי לא תוכל ללדת שוב .

לאור כל האמור, סעיף 6 לחוק שיפוט בתי דין רבניים והסנקציות הכלולות בו נועד להוביל לידי מתן גט מאת הבעל לאשתו. עם זאת, שימוש בסנקציות מהווה פגיעה בחוקי היסוד כבודד אדם וחירותו וכן חופש העיסוק.

העבודה הנוכחית תבחן את המחלוקת סביב נקודת האיזון בין חוקי היסוד לבין כפיית גט באמצעות הסנקציות הקבועות בחוק שיפוט בתי דין רבניים.