יכולת ורבאלית והתנהגות לשונית הם סממנים מובהקים של אנושיות. במאה האחרונה התרחב העיסוק בשפה והופעתו של נעם חומסקי אבי הגישה הגנרטיבית בזירה,בשנות ה – 50 ,מהווה נקודת ציון חשובה ביותר, בה אובחן לראשונה כי לאדם כושר מולד לרכישת שפה. עבודה זו בוחנת מהו תפקידו של המבוגר בתהליך רכישת השפה של הילד?

תהליך רכישת הלשון מתחיל כבר בלידה. רכישת השפה כוללת שלבים קבועים המאפיינים את כול השפות בעולם. קיימות מחלוקות הטוענות לדרך רכישתה של השפה – האם היכולת שלנו לפתח דיבור ושפה היא גנטית או נלמדת? האם רכישת הילד את שפת הדיבור מתרחשת תוך כדי חיקוי ההורים והסביבה או שקיים איבר במוח שאחראי על התהליך? שאלות אלו מעסיקות את הבלשנים לאור העובדה כי כל תינוק יכול לרכוש כל שפה אנושית, והפעוטים רוכשים את שפת הדיבור במהירות ובקלות לעומת המבוגרים. על מנת שילדים ירכשו שפה זו או אחרת עליהם להיות חשופים לשפה ולסביבה בה מדוברת שפה מסוימת. הילדים רוכשים את לשונם באינטראקציה מתמדת עם הסביבה שלהם שהיא בד"כ ההורים .

מטרתה העיקרית של עבודה זו, הייתה לעמוד על חיוניות תפקיד המבוגר בתהליך רכישתה של השפה על ידי הילד. הבדיקה נערכה באמצעות סקירת מאמרים אקדמיים מבוקרים ספרות רלוונטית ותצפיות. ממצאי המחקר והתצפיות מעלים בין היתר לתהליכי חיזוק וחיקוי יש חלק ברכישת השפה כמו גם לתיווכו של המבוגר – האם ברכישתה של השפה. התצפיות מוכיחות כי הילד מחקה את דיבור הוריו , את המילים עצמן ואת אופן הגייתן ואם כך הדבר יש להניח כי ככול ששפת ההורים תהיה נכונה יותר מבחינה תחבירית ועשירה יותר מבחינת אוצר מילים, כך גם שפת ילדיהן תהיה נכונה ועשירה יותר.