שוק העבודה בישראל וכן שווקי העבודה בעולם מתאפיינים בתופעות אי תשלום שכר במועד . בשנים האחרונות הפכה תופעת הלנת השכר לתופעה נפוצה, הן מצד מעסיקים ציבוריים והן מצד מעבידים בסקטור הפרטי.

עבודה זו בוחנת את סוגיית הלנת שכר בישראל בהשוואה למדינות אחרות בעולם תוך התייחסות להיקף תופעת ההלנה באירופה, ארה"ב ומדינות נוספות, המעמד המשפטי המוקנה להגנת שכרו של העובד בישראל ובמדינות אחרות בעולם.

המחוקק הישראלי רואה בהגנה על ההכנסה (protection of income) את אבן היסוד למדיניות החברתית והכלכלית של מדינה מתקדמת, הכוללת את ההגנה על השכר, וכן את ההגנה על הכנסתו של העובד כאשר הוא מסיים את עבודתו . על אף האמור, מעסיקים גוררים את תשלום שכר עובדיהם ומשתמטים מחובתם לשלם לעובדיהם בסיום העבודה. מסיבה זו, ארצות רבות ובניהם ישראל חוקקו חוקים קשיחים בנושא פיגור בתשלום שכר.

החוקים כוללים קנסות המשולמים כאשר השכר עוכב מסיבות לא מוצדקות. חוקים אלו מסייעים בעיקר לעובדים הנמצאים במסגרת מאורגנת, אך ספק אם אלו ישיגו את מטרתם. מלבדם קיימת אוכלוסיית עובדים חלשה כגון עובדים במגזר הפרטי.

מטרת עבודה זו הייתה לבחון את סוגיית הלנת שכר בישראל בהשוואה למדינות אחרות בעולם .

לצורך בחינת הסוגיה נסקרו מאמרים, מחקרים ודוחות אשר הציגו את ממדי התופעה, היקפה , ומעמדה המשפטי בישראל ובמדינות שונות בעולם.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי ההגנה על שכרו של העובד איננה מעוגנת בחוק יסוד לזכויות חברתיות כנהוג במדינות מתקדמות רבות בעולם . נתון זה מלמד על חוסר בהכרה, בהבשלה ובהפנמת זכויות חברתיות בסיסיות בשוק העבודה בישראל. כמו כן המרחק בין החוק הקיים בישראל לבין הנעשה בפועל הנו רב. קיים חוק המגן על שכר העובד בעל הוראות ברורות , אך החוק מופר רבות על ידי מעבידים בסקטור הציבורי והפרטי.