בין מרכיבי תרבות הגוף בחינוך העברי בולט מקומו של הטיול, אשר הפך סמל לאהבת המולדת. הטיול הותאם למטרות הלאומיות באמצעות מערכת החינוך.
סקירת ספרות הבוחנת את הכנסת הטיול לסדר היום ויחסי הגומלין ותרבות הגן
מבחינה חינוכית ערכית היעדים הם : חיזוק התודעה הלאומית בזיקה לתולדות העם ומורשתו בארץ ישראל, – חיזוק המעורבות החברתית והכרת המאחד והמייחד את הפרט בחברה ו- חיזוק יחס של כבוד ואחריות לסביבה הטבעית וזיקה לארץ, לנופיה, לחי ולצומח. מבחינה חברתית הטיול מלמד לסובלנות ועזרה הדדית, תורם ל יצירת חוויות אישיות וחברתיות משותפות ולגיוון בשגרת הלימוד בבית הספר .
מערכת החינוך שהתפתחה בארץ במשך עשרות שנים אם כן מדגישה לא רק את הקניית הידע אלא גם את החינוך לערכים לאומיים ותרבותיים ישראליים. על רקע זה ניתן להבין את הדרישה החוזרת בתכניות הלימודים השונות שתלמידים יצאו מחוץ לכותלי בית הספר ויכירו את סביבתם הקרובה תחילה, ומאוחר יותר אף את סביבתם הרחוקה
הטיול בגיל הרך הינו מרכיב חשוב בסדר היום בגן הילדים. הטיול הינו כלי נהדר ליצירת בסיס רחב להבניית ידע וליצירה וטיפוח של כל חושי הילד בכל הרמות
הטיול הוא גולת הכותרת בתכנית הלימודים בגיל הרך. באמצעותו הילד חווה חוויות בסביבתו תוך פעילות גומלין רצופה. הילד מעורב באופן פעיל במה שכרגע זו המציאות שלו. הוא מפעיל את כל חושיו וחש אותה באופן מלא.
הטיול והמשחק בטבע חביב על ילדים מאשר המצאות ומשחק בתוך מבנה . הטבע כסביבה עשירה בגירויים תורמת להתפתחות הילד יותר בתוך הגן שנחשבת כסביבה עם פחות גירויים יחסית לטבע , וכי פעילות בסביבת פנים עלולה לעצור את התפתחותם החברתית של חלק מהילדים.
2.1 תרבות ארגונית
2.2 שינוי
2.3 תהליכים התפתחותיים של ילדים בגיל הגן
2.4 מודל ההוראה של ברונר
2.5 פעילות חוץ כיתית
2.5.1 הטיול בעבר
2.5.2 הטיול בהווה
2.5.3 שילוב הטיול במערך הלימודים
2.6.4 הטיול היומי בגן הילדים החשיבות, היעדים והמטרות
- ביבליוגרפיה