עבודה קבוצתית היא לרוב מרכיב מרכזי בפדגוגיות ממוקדות תלמידים, בהן התלמידים ולא המורה הם מוקד ההוראה.
מטרתה של העבודה הנוכחית היא להבין כיצד שיטות הלמידה הקבוצתיות משפיעות על הישגים אקדמיים וממקסמים הישגים לימודיים.
במשך עשרות שנים חוקרים ומחנכים טוענים כי פיצול התלמידים לקבוצות למידה בכיתה עשוי להוביל למספר יתרונות, כולל ביצועים אקדמיים טובים יותר, מצב רוח, נוכחות ומעורבות גבוהה וכדומה.
גוף מחקר הולך וגדל מצביע על למידה קבוצתית בכיתות הכוללות אוכלוסיית תלמידים מגוונת יותר ויותר שצריכה לפתח דרכי למידה משותפות על מנת להשיג את יעדי הלמידה שלהם. מוצע כי למידה קבוצתית יכולה להיות כלי שימושי מבחינה אקדמית ואסטרטגיה לניהול כיתות. זה יכול לתרום לא רק ליישום מדיניות חינוכית חדשה ולהבנה טובה יותר של חומר הנושא אלא גם להגברת העניין של התלמידים, מוטיבציה, יצירתיות, הבנה ושוויון
במחקר הנוכחי נבחנת סוגיית קבוצות למידה שיתופיות וכיצד הן קשורות לביצועים אקדמיים.
הבדיקה כללה ראיונות בקרב שתי מורות וותיקות אשר התנסו בלמידה קבוצתית.
ממצאי המחקר העלו כי שיטת הלמידה משפרת הישגים לימודיים, יוצרת אפשרויות למידה, מצמיחה אווירה לימודית, יוצת עניין לימודי ולכן תורמת ללמידה. בנוסף ניתנת אפשרות טובה יותר לתלמידים חלשים וכן חזקים. לדבר י' המרואיינות: "…. מאוד מאוד עזר לתלמידים, כי הם צריכים את היחס האישי הזה, במקצועות שקשה להם יותר"
מבוא
פרק ראשון – סקירת ספרות
פרק שני – שיטת המחקר
פרק שלישי – ממצאים ודיון
פרק רביעי –סיכום
רשימת מקורות
ראיונות