בעשור האחרון נרשם גידול ניכר בפעילות הרכישות העצמיות (ביי-בק) של מניות בידי חברות ברוב השווקים המובילים ואכן, רכישה עצמית של מניות הפכה ב-20 השנים האחרונות לשיטה פופולארית בשוק ההון. קנייה מחדש של מניות מלמדת על התחייבותה של חברה לקנות את מניותיה במחיר מציאה נתון המוביל לרווחיות .

סקירת ספרות אשר עניינה בבחינת את היבטי המיסוי לרכישת מניות עצמית והחוק לעידוד השקעות הון.

חברות נוטות לבצע רכישה עצמית של מניות ממספר סיבות . סיבה אחת היא שקניה מחודשת של מניות מקטינה את מספר השותפים ולפיכך ההכנסות מתחלקות בקרב מעט שותפים. נתון זה מעלה את ערכה של המניה לבעלי המניות הנשארים. סיבה שנייה היא כי רכישה עצמית של מניות מהווה השקעה לחברה ודיבידנד. ההודעה של רכישה עצמית מרחיבה את ההזדמנות ההשקעה של החברה כאשר הקניה מחדש של המניות מהווה הזדמנות של השקעה רווחית

ההודעה על רכישה עצמית של מניות צריכה לכלול את מטרת הקנייה, מסגרת זמן , זמן ביצוע הקניה (תאריך הקנייה) , טווח מחיר וכמות. על ההודעה להתפרסם באופן מידי בידיעון של הבורסה כמו גם ההכנסות והרווחים

אחת הסיבות לרכישה עצמית של מניות הינה הגדלת מחיר המניה של החברה, הגדלת הון והגדלת ההכנסות למניה. רכישה עצמית מהווה דרך יעילה להשבת ההון לחברה. תדירות ההודעות על רכישה עצמית הולכת וגדלה לאור גידול איטי בהשקעות חברה זו או אחרת  .

הדין הישראלי מכיר בשלושה סוגי הצעת רכש העשויים לחול על חברות ציבוריות שמניותיהם נסחרות בבורסה בישראל או בחו"ל: הצעת רכש מלאה, הצעת רכש מיוחדת והצעת רכש רגילה  להלן בקצרה תיאור הצעות הרכש הנוהגות על-פי הדין הישראלי.

היבטי מס ברכישת חברות  מעלה כי משלמי המס הם בעלי מניות ולא החברה. המניות הן כמעט תמיד נכס הוני, ולכן נמסה את הפער בין ההשקעה הראשונית במניות ובין המחיר בעת המכירה.