בספרות הדנה בביצועי קרנות נאמנות ניתן למצוא לא מעט מחקרים שבדקו עקביות בביצועי ודירוגי קרנות נאמנות. ההוכחה כי קרנות שומרות על עקביות בדירוגן לפי מדד זה או אחר הופכת את הדירוג מציון עבור ביצועי העבר לכלי להערכת ביצועים עתידיים. לפיכך הושקעו כל כך הרבה זמן ומשאבים למחקר נושא העקביות.

סקירה זו עוסקת בשאלה האם השקעה בקרנות נאמנות ממזערת את הסיכון לעומת ההשקעה בתעודות סל ?.

לקרנות הנאמנות בישראל תשואת חסר של כ – 3% בשנה. אם מנטרלים (מוסיפים חזרה לתשואת הקרן) את דמי הניהול, נמצא שברוטו (לפני דמי ניהול) קרנות הנאמנות הניבו תשואה ההולמת את סיכון תיק ההשקעות שלהן. כך שתשואת החסר שלהן מוסברת רובה ככולה על ידי דמי הניהול שהן גובות.

בבחינת יכולת התזמון, נמצא שבממוצע, לקרנות נאמנות בישראל אין כל יכולת תזמון. תוצאה אשר מחמיאה לקרנות בישראל לאור הממצאים בארצות הברית שפעילות התזמון של קרנות הנאמנות האמריקאיות הניבה להן תשואה שלילית.

כל קרן נאמנות מנוהלת על ידי מנהל קרן שהוא הגוף האחראי לניהול הקרן בהתאם לתשקיף שלה. מנהל הקרן הוא המבצע את הקנייה והמכירה של ניירות הערך בקרן

תעודת סל הנה מכשיר פיננסי המחקה מדד ניירות ערך מסוים, כאשר התעודה מחקה את מדד הבסיס בעלות נמוכה . עם זאת, בניגוד לדעה הרווחת תעודת סל יכולה להיות תנודתית מעבר לתנודות המדד אותו הן מחקות ויוצא מכך  שגם התשואות של התעודות אינן זהות בהכרח לתשואות מדד הבסיס. ניתן אף למצוא הבדלים בין תעודת סל אחת לרעותה כאשר שתי התעודות עוקבות אחר אות מדד בסיס .

לתעודות הסל מספר חסרונות בולטים לעומת קרנות הנאמנות . חסרונות אלו באים לידי ביטוי בכך שמנהל התעודה פועל בצורה טכנית ואיננו מפעיל שיקול דעת שכן אין באפשרותו להחזיק מניה מעל או מתחת למשקלה במדד.