כיום בעולם קיימות תכניות שונות ומגוונות להכשרת מחנכים על מנת להבטיח יחסים תקינים ורציפים בין הצוות החינוכי של הגן ובין ההורים של הילדים.

סקירת הספרות הנוכחית עוסקת בהיבטים שונים של מעורבות והתערבות של הורים במסגרת החינוכית.

מעורבות ההורים יכולה לבוא לידי ביטוי במספר תחומים במערכת החינוכית כגון: בתוכנית החינוכית- טיפולית של הילד, בתחום העזרה הפיזית ובקשרים והכרויות עם מוסדות החינוך. למעורבות זו של ההורים בתהליך החינוכי של ילדם ישנה חשיבות רבה בקידום והתפתחות הילד בעיקר כאשר מדובר בילדים עם צרכים מיוחדים.

חוקרים רבים עוסקים בחשיפת גורמים שונים הבוחנים את השפעת אופן ומידת המעורבות של הורים בחינוך ילדיהם במסגרות השונות.

למעורבות הורים במסגרות החינוכיות ישנה השפעה רבה הבאה לידי ביטוי הן בקידום דפוסי התקשרות טובים יותר עם ילדיהם, והן בהתפתחות בסיס רגשי לקיום אינטראקציות טובות יותר בעתיד, לא רק בנושאים חינוכיים אלא גם בנושאים אחרים שחווה הילד במהלך חייו.

כשמדובר במעורבות הורים עולה השאלה "למי זה טוב?", ישנם מחנכים התופסים את המעורבות כדבר שלילי שעלול לפגוע בילדים, אך יחד עם זאת ההורים חשים צורך להיות מעורבים בחינוך ילדיהם כדי להיות מודעים ולהרגיש את היד על הדופק. על פי הדעה הרווחת, מעורבות הורים היא דבר חיובי התורם לתלמידים, למחנכים, להורים ואף לקהילה. מעורבות הורים משפיעה בצורה חיובית על הישגי הילדיםועל העלאת דימוי העצמי שלהם

למסגרת החינוך, להורים ולמעורבות של ההורים במתרחש ישנו מכנה משותף אחד שהוא טובת הילד

למרות הרצון של כל הצדדים לדאוג לטובת הילד, שותפות זו איננה פשוטה ועומדת בפני קשיים ומכשולים במהלך הדרך וזאת בשל האמונות, עמדות ורגשות שיש למבוגרים ביחס לשותפות זו

גישה לקידום יצירת קשר משותף בין הצוות החינוכי ובין ההורים של הילדים בגן, מתרכזת ביצירת הסכם של שיתוף פעולה הדדי בין שני הצדדים לאחר מציאת כלים ודרכים ליישום הסכם זה כהלכה. לעיתים עולים חילוקי דעות בין הצוות החינוכי ובין ההורים וזאת בשל גורמים שונים.