עבודה זו עניינה בסוגיה סביבתית והיא סוגיית זיהום הקרקע בישראל.

מטרתה של העבודה הנוכחית הנה לבחון את ההיבטים סביבתיים של זיהום הקרקע.

קרקע מזוהמת מהווה סיכון גדול לבריאות הציבור, איכות מי התהום והצמחייה ובעלי החיים. בישראל, כמו במקומות אחרים בעולם, נתגלו קרקעות מזוהמות באזורי תעשייה, בקרבת תחנות תדלוק ובאתר פסולת ופסולת מסוכנת. במהלך העשור האחרון, המשרד להגנת הסביבה זיהה כ 1,325 אתרים מזוהמים ברחבי הארץ ויזם תיקון בכמה מהם. בסקר שנערך לאחרונה, זוהו כ -3,300 אתרים חשודים מזוהמים, הכוללים כ -23,000 מקורות פוטנציאליים לזיהום.

המשרד להגנת הסביבה ממפה כיום קרקעות הנחשדים בזיהום קרקע או שידוע כי הן מזוהמות הן ברמה האזורית והן ברמה הארצית. כלומר קיים מיפוי ברמה האזורית (אזור תל אביב) של קרקעות או אדמות מזוהמות או מזוהמות על פני מי תהום מזוהמים בשיתוף עם רשות המים ומנהל התכנון של משרד הפנים במטרופולין תל אביב. בנוסף קיים גם מיפוי של כל השטח החשוד כמזוהם או יידוע על קרקע מזוהמת בכל רחבי הארץ, במימון משרד האוצר.

עבודה זו עניינה בסוגיה סביבתית והיא סוגיית זיהום הקרקע בישראל.

מטרתה של העבודה הנוכחית הנה לבחון את ההיבטים סביבתיים של זיהום הקרקע.

במסגרת העבודה קיימת בדיקה אודות זיהום קרקע, מהם ההשלכות של זיהום קרקע, הגורמים לזיהום קרקע ודרכי שימור ושיקום קרקעות בעלות פוטנציאל לזיהום. שאלת המחקר: מהם מדיניות ההיבטים סביבתיים של זיהום הקרקע בישראל?

חשיבותה של העבודה הנה בהבנת המדיניות הסביבתית, הכלכלית וחוקית לנוכח תקריות סביבתיות אשר פרצו למשל בחיפה לאחרונה, תקריות המעידות על רמת הסיכון הסביבתי של העובדים בבתי הזיקוק וכן האוכלוסייה המתגוררת בקרבת בתי הזיקוק ובאזור חיפה. תרומתה של העבודה הנה בהבנת הסיכון הסביבתי של זיהום הקרקע בישראל, לעומת החקיקה וההגבלות הקיימות.