שאלת המחקר תבחן את יעילותן של הסנקציות הכלכליות אשר הטילו ארה"ב והאו"ם כנגד איראן, החל משנת 1979 (המהפכה האסלאמית)?

סנקציה כלכלית היא ענישה או מניפולציה בשיתוף פעולה כלכלי על מנת להשיג מטרות פוליטיות. למעשה, העיצום הכלכלי הוא כלי משנה של מדיניות חוץ, המאפשר למדינה או למדינות מסוימות לעקוב אחר כוונותיהן הפוליטיות במדינה היעד כאשר מחלוקות . סנקציות כלכליות נחשבות לעתים קרובות כחלופה למלחמה ולמעשי אלימות. הסנקציות החשובות ביותר נגד איראן הן סנקציות גרעיניות, המחייבות את כל המדינות ומועצת הביטחון של האו"ם. אחת הסיבות שהועלו ביחס לסנקציות היא מניעת פעילות הגרעין (Ezzati, Morteza, & Mehrabadi, Afsaneh Kazemi, 2017.) אחד הכלים הכלכליים והפוליטיים לכפות את דרישות המדינה ולממש את האינטרס של המדינה על ידי מדינה אחרת הוא השימוש בסנקציות. במחקר זה, מוערכת השפעת הסנקציות הכלכליות על איראן ויעילותן (Rasoulinezhad, Ehsan, 2017). החלק הראשון של מאמר זה עוסק במושג הסנקציה, גישת הסנקציות, כלי הסנקציות. חלק זה סקר את ספרות המחקר בתחום. החלק השני סקר את הרקע ההיסטורי הכולל את הטלת הסנקציות לאורך השנים החל מכינונה של הרפובליקה האסלאמית. החלק השלישי כולל את בחינת יעילות הסנקציות על איראן לאור הרקע התיאורטי וההיסטורי שהוצג.

איראן היא אחת הכלכלות האסייתיות שנפגעו מסבבי סנקציות שונים שמטילים מדינות שונות, בעיקר ארה"ב והאיחוד האירופי. ההיסטוריה של הטלת סנקציות על איראן נובעת מהלאמת הנפט של המדינה ב -1951, והסבב האחרון של סנקציות חמורות החל בתגובה לתוכנית הגרעין האיראנית בינואר 2006 ועצר ביולי 2015 כאשר איראן חתמה על הסכם בינלאומי (Rasoulinezhad, Ehsan, 2017).

השערת המחקר תטען כי שימוש בדיפלומטיה חכמה  ושיתוף פעולה בקרב הקהילה הבינלאומית תוביל ליעילות הסנקציות כנגד איראן.

שיטת המחקר: שיטת העבודה במחקר זה הינה איכותנית. יעשה שימוש בניתוח תוכן של מאמרים, ספרים וכתבות הקשורים לנושא המחקר הנוכחי.